קטע שכתבתי - מה אומרים?

אז הנה אני, יושב לי פה.
וכותב.
אחרי תקופה ארוכה של בלבול וחוסר מודעות, פחד, וסחרחורת.
בעיקר סחרחורת.
כל דבר שאני עושה, כל דבר קטן, משפיע על כל דבר קטן אחר, והם הופכים לדבר גדול...וככה זה מתגלגל, כמו כדור שלג בירידה תלולה של הר מושלג.
טעויות, ופחדים, שרק גדלים וגדלים, ללא מוצא.
בלי שום דבר שיעזור, או יוציא אותי מהמקום הזה...למקום טוב יותר.
כל דבר שמוריד אותי, אמור להעלות בשלב מסוים, לא? אז כנראה שלא...ואולי כן. ואולי שוב לא...אני לא יודע.
זזה בדיוק מה שעובר לי בראש בתקופה הזו... בלבול, בלבול אינסופי, שרק מצטבר בתוכי.
אני לא יודע אם אני טוב, או רע, מתנהג יפה או מתנהג חרא...כולם משדרים שאני בסדר, אבל גם משדרים שאני לא.
כולם אומרים לי כמה אני טוב, והמחשבות שלי אומרות הפוך.
מליון טעויות חד צדדיות, וכאלו שלא באמת משפיעות על כלום...וגם כאלו שכן.
פחד, הרבה פחד. מהלא נודע. וזה בסדר...זה הגיוני, זה באמת מפחיד, אבל אולי שיקרה גם משהו חיובי? אבל משהו חיובי גדול כזה, לא כמו כל פעם...לא משהו קטן שמשמח אותי לתקופה ממושכת של כמה דקות בודדות ומסכנות.
אלא משהו גדול, שבאמת ימלא אותי באושר...משהו שאני לא יודע איך להגיע אליו.
לא ציון טוב אחרי רצף של ציונים רעים, ולא איזה ממתק שיהיה לי טעים על החיך.
אלא משהו אמיתי. אולי מבנאדם אחר, שיעניק לי את האושר הזה, ואולי אני בעצמי, אתן לעצמי תחושה טובה שלא תסתמך על כלום. אלא באמת, על סיפוק והנאה.
אולי זה יקרה אי פעם, ויהיה לי שמח...
אולי.