אני מאמין באלוקים, אבל משהו לא ככ מסתדר לי..(המשך בפירוט)

אתה הנברא שלו, וכמו שבן מכבד את אביו אתה צריך לכבד את הבורא שלך, לגבי הערצה זה לא באמת הערצה אלא הודיה.

מלך - זה דבר טוב.

ההבדל בין מלך למושל, מלך - העם בוחר בו מרצונו, ומושל - זה מיש שכופה את עצמו על אחרים.

וכן, עלינו להעריץ את מי שברא אותנו ונתן לנו את הכל:
"כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ, יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי. וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל - יַעֲרִיצוּ" (ישעיה כט, כג).

א' כי זה נכון אנחנו באמת קטנים לעומתו...

ב' לעניות דעתי ה' לא צריך את זה ולא רוצה את זה הדבר היחיד שבשבילו כל הפולחן הזה נועד הוא בשבילי וכדי שאני אבין היטב מול מי אני עומד יום-יום.

אנחנו באמת קטנים לעומתו כי הוא כל יכול והוא ברא אותנו
וכמו שהוא ברא אותנו הוא יכול גם בשניה להרוג אותנו או להחריב את הבית שלנו וגם את כל העולם ומה שאתה לא רוצה

אומרים לו תודה על זה שהוא ברא אותנו ונותן לנו כל יום מחדש הזדמנות לקום ושהוא ממשיך וגורם לנו לנשום ולחיות
"מודה אני לפניך מלך חי יקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך"

היי, זו בדיוק השאלה שישי לי ואני מניחה שלעוד הרבה, והתשובות שכאן ממש לא מספקות אותי, רק תדע שאתה לא לבד בזה:)

אנונימית אז תכתבי בגוגל אולי יהיו רבנים שעונים על זה או ביוטיוב
אולי בכל מיני אתרים
אתם לא חייבים להעריץ אותו אבל כן לדעתי להגיד תודה, כי אם אתם מאמינים שהוא זה שברא אותכם ונותן לכם כל יום נשימה מחדש
או שאתם לא מאמינים בזה?

אני לא יודעת לי זה פשוט טבעי
אני מרגישה כל כל קטנה לעומתו ולעומת הטבע המטורף הזה
שבני האדם מה הם בסך הכל?
"אבינו מלכנו זכור כי עפר אנחנו"
אנחנו בסך הכל בשר ודם, ועפר
"מעפר באת ואל העפר תשוב"