8 תשובות
חרדית
חרדית
שואל השאלה:
אפשר הסבר?
אפשר הסבר?
אנונימית
ככה אומרים..
חרדית.
מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה, וניתן לנקוט בשתי צורות קיימות.
עם זאת, בימינו מקובלת הבחנה בנושא:
ע"פ האקדמיה ללשון העברית, יש להבדיל כך בין סיומת -ייה לנקבה לבין הסיומת -ית:
בסיומת -ייה משתמשים כאשר מדברים על מישהי, על אישה (וכך - אישה יהודייה, אישה חילונייה, ילדה רוסייה),
בסיומת -ית משתמשים כאשר מדברים על דבר ממין נקבה (וכך - ממשלה חילונית וכו').
מצרף קישור למאמר של האקדמיה ללשון העברית בנושא:
עם זאת, בימינו מקובלת הבחנה בנושא:
ע"פ האקדמיה ללשון העברית, יש להבדיל כך בין סיומת -ייה לנקבה לבין הסיומת -ית:
בסיומת -ייה משתמשים כאשר מדברים על מישהי, על אישה (וכך - אישה יהודייה, אישה חילונייה, ילדה רוסייה),
בסיומת -ית משתמשים כאשר מדברים על דבר ממין נקבה (וכך - ממשלה חילונית וכו').
מצרף קישור למאמר של האקדמיה ללשון העברית בנושא:
קישורים מצורפים:
עם זאת, אף אחד לא יאמר אישה יפנייה, בלגייה, או אוסטרייה.
זאת מכיוון שנראה שמה שקובע את הבחירה בסיומת ־ִית או ־ִיָּה בלשוננו היום הוא מקום הטעם בצורת הזכר של שם הייחוס: כאשר נוהגים להגות את שם הייחוס במלעיל, כמו סיני (הטעם על ההברה הראשונה), צורת הנקבה היא בסיומת ־ִית: סינית. כך גם כורדיכורדית, סוריסורית, בלגיבלגית וכדומה. לעומת זאת כאשר מטעימים את ההברה האחרונה, כגון בשמות הייחוס צרפתי, אנגלי, רוסי, מצרי שם הייחוס הנקבי הוא בסיומת ־ִיָּה: צרפתייה, אנגלייה, רוסייה, מצרייה.
להרחבה, באתר האקדמיה ללשון העברית:
זאת מכיוון שנראה שמה שקובע את הבחירה בסיומת ־ִית או ־ִיָּה בלשוננו היום הוא מקום הטעם בצורת הזכר של שם הייחוס: כאשר נוהגים להגות את שם הייחוס במלעיל, כמו סיני (הטעם על ההברה הראשונה), צורת הנקבה היא בסיומת ־ִית: סינית. כך גם כורדיכורדית, סוריסורית, בלגיבלגית וכדומה. לעומת זאת כאשר מטעימים את ההברה האחרונה, כגון בשמות הייחוס צרפתי, אנגלי, רוסי, מצרי שם הייחוס הנקבי הוא בסיומת ־ִיָּה: צרפתייה, אנגלייה, רוסייה, מצרייה.
להרחבה, באתר האקדמיה ללשון העברית:
חרדייה לא חרדיה אבל בעיקרון זה חרדית
אנונימי