איך לא לצאת משפיות בהסגר הזה??

תעשי סיבוב ליד הבית שלך

תעשי ספורט או יוגה זה ישחרר אותך קצת ובכללי תנסי לעשות דברים שלא עשית לפני ואולי יעניינו אותך

לצאת לחצר/למרפסת/לטיול קטן מחוץ לבית
לעשות פעילות גופנית בתוך הבית

מבינה אותך. אני ממש נלחמת בעצמי בימים האחרונים לא לאבד את זה לגמרי. יכולה לומר לך שמה שמשחרר אותי ועוזר לי לתפוס את עצמי בידיים זה שיחות וידיאו עם חברים, לשמוע מוזיקה להרגע ולהתנתק קצת, ויוגה.
תנסי לסדר את השעות שינה שלך, לנסות להכין לך לוז מסודר.

שלום אנונימית יקרה,

אני קוראת את מילותייך ושומעת את תחושת התסכול שמציפה אותך לנוכח המצב. מתארת לעצמי שהיציאה מהשגרה וחוסר הודאות באוויר יכול להביא איתו תחושות ומחשבות רבות שעלולות להיות מטלטלות, עד שזה יכול להרגיש שהגוף שלנו נמצא בחוסר מנוחה תמידי, שלא ניתן למצוא פינה שקטה לשים בה את הראש ולכבות לכמה רגעים את המחשבות הטורדניות. מתארת לעצמי שהמחשבה על כך שסוף התקופה אינו נראה באופק ביחד עם העובדה שצריך להישמע להוראות משרד הבריאות ולא לצאת מהבית יכול להיות מטלטל עבורך ואף להעלות את סף החרדה.

מתארת לעצמי שזו תקופה שאינה פשוטה עבורך ואני שומעת את הרצון שבוער בך לכמה רגעים של נחת ושלווה. עד שהתקופה הזאת תהיה מאחורינו, רציתי להציע לך אולי לנסות ולשים מוזיקה שאת אוהבת בחדר, לעצום את העיניים לכמה רגעים ולדמיין את היום שאחרי, בו תוכלי לצאת מהבית, לשאוף אוויר ולעשות את הדברים שאת כה אוהבת. בנוסף, אולי באמצעות המוזיקה יהיה ניתן למצוא את הכוחות לחזור לצייר, לכתוב ולעשות את הדברים שמרגיעים ועושים לך טוב.

יקרה, חשוב לי לציין שכבר עכשיו את לא לבד... אני מתנדבת באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת ויש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין במרחב מלא באמפתיה והכלה שפועל בימים א'-ו' בין השעות 10:00-13:00 ובימים א'-ה' ומוצ"ש בין השעות 21:00-00:00. שם תוכלי לשתף ולפרוק לאחד ממתנדבנו בתחושות שאת חווה בימים טרופים אלו, נקשיב לך ונהיה שם עבורך ברגעים הקשים, ואולי מתוך השיתוף והדיבור על הדברים יהיה ניתן לחשוב על דרכים בהן ניתן להתמודד עם המצב מבלי לאבד את התקווה לימים טובים יותר שיבואו.

דואגים לך, מחבקים אותך ומחכים לך בלינק המצורף מטה
שלך,
מתנדבת סה"ר