7 תשובות
הלוואי והייתי עוזר לך פיזית, אני חושב שאת צריכה לעבור לפנימייה או מישהו אחר שמסכים
אנונימי
מפחיד,אני מתכוונת לזה שאת רוצה ביצפר
אז מה השאלה פה לא הבנתי
אז מה השאלה פה לא הבנתי
שואל השאלה:
אמא שלי מאיימת עליי עם פנימיות של חרדים. אני חילונית לגמרי. אם אני אלך לפנימייה זאת פנימייה שתהיה לי רעילה
אמא שלי מאיימת עליי עם פנימיות של חרדים. אני חילונית לגמרי. אם אני אלך לפנימייה זאת פנימייה שתהיה לי רעילה
תתקשרי למשטרה
סתם...
אף אחד לא יעשה באמת
תחשבי על משהו
מאמינה בך
סתם...
אף אחד לא יעשה באמת
תחשבי על משהו
מאמינה בך
מבין אותך, אבא שלי תמיד חושב שאני אכזבה מזל שעכשיו הוא כל הזמן עובד אחרת לא הייתי שורד את זה
אני ככ מבין אותך, גם אני במשפחה דתית ואני אתאיסט(הם עוד לא יודעים אבל זה ככ סיוט) ובלי קשר מעירים אותי במכות וגם אמא שלי אמרה לי כבר פעם שלא אכפת לה אם אני אמות
אם את רוצה לפרוק אני תמיד מוכן לעזור
הלוואי שהייתי יכול לתת לך יותר עזרה מזה או לפחות חיבוק (חיבוקים עוזרים, ממש)
אם את רוצה לפרוק אני תמיד מוכן לעזור
הלוואי שהייתי יכול לתת לך יותר עזרה מזה או לפחות חיבוק (חיבוקים עוזרים, ממש)
הי יוליה יקרה
אני קוראת את הדברים שכתבת ויכולה ממש לחוש את הכאב שאת עוברת.
אני רק יכולה לתאר לעצמי כמה נבגדת את מרגישה, אולי חסרת אונים, אולי חסרת בטחון. האנשים שאולי ציפית שיהיו עבורך משענת קרובה ובטוחה, הורייך ואחייך, וודאי מאכזבים אותך ופוגעים בך ללא הפסקה. החיפוש המתמיד אחרי מקום בטוח, מכבד, מכיל,וודאי מתיש כל כך. כרגע, בשעה שאין בית ספר, אני משערת שאת חווה את הקושי במלא עוצמתו וזה יכול להיות כה מייסר ובלתי נסבל.
ואימך, שלא מצליחה להבין את מצבך, מציעה פתרונות שלא יכולים לסייע לך ורק יחמירו את מצוקתך. המצב המכאיב והבודד הזה, לעתים מרגיש כמו משא כבד על כתפייך שאין בכוחך עוד לסחוב לבד. הוא מוביל לרצון לברוח, להסתלק, רק כדי לא להצטרך לעבור את ההשפלה הזו, את תחושת שברון הלב הזו, שוב.
וזו באמת לא נשמעת התמודדות שכדאי להשאר איתה לבד.
גם אם בחיים שאינם ווירטואלים תחושת הבדידות מציפה, אנו כאן עבורך ברשת להפחית מעט את הכאב.
אני מתנדבת בעמותה שנקראת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, באתר שלנו תוכלי למצא מידע רב באשר להתמודדויות נפשיות וגורמי סיוע בקהילה. בנוסף, אני מזמינה אותך אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לגמרי, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. נשמח ממש להיות שם איתך ועבורך להקשיב, לתמוך ולנסות לסייע בכל דרך שרק נוכל. אם תרצי, נחכה לך כל ערב (מלבד שישי) בין תשע לחצות. בנוסף, בעקבות משבר הקורונה הרחבנו את שעות פעילות הצ'ט שלנו לימים א-ו בין השעות- 10:00-13:00 וימים א'-ה' ומוצ"ש 21:00-00:00
אנחנו נמצאים בכתובת https://sahar.org.il/help
שלך, מכל הלב, מתנדבת סה"ר.
אני קוראת את הדברים שכתבת ויכולה ממש לחוש את הכאב שאת עוברת.
אני רק יכולה לתאר לעצמי כמה נבגדת את מרגישה, אולי חסרת אונים, אולי חסרת בטחון. האנשים שאולי ציפית שיהיו עבורך משענת קרובה ובטוחה, הורייך ואחייך, וודאי מאכזבים אותך ופוגעים בך ללא הפסקה. החיפוש המתמיד אחרי מקום בטוח, מכבד, מכיל,וודאי מתיש כל כך. כרגע, בשעה שאין בית ספר, אני משערת שאת חווה את הקושי במלא עוצמתו וזה יכול להיות כה מייסר ובלתי נסבל.
ואימך, שלא מצליחה להבין את מצבך, מציעה פתרונות שלא יכולים לסייע לך ורק יחמירו את מצוקתך. המצב המכאיב והבודד הזה, לעתים מרגיש כמו משא כבד על כתפייך שאין בכוחך עוד לסחוב לבד. הוא מוביל לרצון לברוח, להסתלק, רק כדי לא להצטרך לעבור את ההשפלה הזו, את תחושת שברון הלב הזו, שוב.
וזו באמת לא נשמעת התמודדות שכדאי להשאר איתה לבד.
גם אם בחיים שאינם ווירטואלים תחושת הבדידות מציפה, אנו כאן עבורך ברשת להפחית מעט את הכאב.
אני מתנדבת בעמותה שנקראת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, באתר שלנו תוכלי למצא מידע רב באשר להתמודדויות נפשיות וגורמי סיוע בקהילה. בנוסף, אני מזמינה אותך אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לגמרי, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. נשמח ממש להיות שם איתך ועבורך להקשיב, לתמוך ולנסות לסייע בכל דרך שרק נוכל. אם תרצי, נחכה לך כל ערב (מלבד שישי) בין תשע לחצות. בנוסף, בעקבות משבר הקורונה הרחבנו את שעות פעילות הצ'ט שלנו לימים א-ו בין השעות- 10:00-13:00 וימים א'-ה' ומוצ"ש 21:00-00:00
אנחנו נמצאים בכתובת https://sahar.org.il/help
שלך, מכל הלב, מתנדבת סה"ר.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: