2 תשובות
אפיון דמויות
הודא
גיבורת הסיפור ערבייה נוצרייה בת 30. היא מספרת סובייקטיבית (בלתי-מהימנה), שאיננה מייצגת את מוצאה הדתי והלאומי. היא אדם אינדיבידואלי שבחר לקשור את גורלו עם התרבות הישראלית. היא עובדת בין יהודים, מתעניינת בשירה העברית (שירת יהודה עמיחי המשקפת את עולמה שלה), מאוהבת באלכס היהודי ובוחרת להתחזות ליהודייה, אולי בשל מציאות החיים הכפויה.
בתחילת היצירה היא מופיעה כאישה שמרנית, המפנימה את תשוקותיה המיניות וחוששת מכל מגע פיזי. היא סגורה ומבוישת עד כדי התנזרות ממש. את התשוקה המינית היא מגדירה כמפלצת. היא חסרת ניסיון וחסרת ביטחון על-כן היא מסתפקת בחלומות ובאוננות לעינוג גופה. היא סובלת מכאבים פסיכוסומטיים (כאבים פיזיים שמקורם במצב נפשי לקוי) ומבריאה מהם בזכות אהבתה לאלכס.
במהלך הסיפור, מבשילה הודא והופכת להיות גאה באהבתה ליהודי. היא מגשימה את עצמה כאישה הפועלת מתוך בחירה ולא מתוך כניעה. היא נענית להצעת הנישואין של אלכס מתוך מודעות מלאה לקשיים האישיים והחברתיים הכרוכים בכך. היא דוחה באומץ את אהובה הקודם, בהיג שבגד בה בהעדיפו אישה אחרת על פניה וניסה לחזר אחריה בשנית. היא עומדת באומץ מול אמה המתאבלת על אחיינה שנהרג בלבנון והיא עומדת בפני קבלת החלטה אמיצה בנוגע לעובר שהיא נושאת בבטנה, כאשר אלכס נהרג במלחמה. כך הופכת הודא לדמות שכמעט זכתה להגשים את אהבתה לגבר, לילד ולבית חם. למרות תלישותה הן מהעולם הערבי והן מהעולם היהודי, היא הצליחה לעצב את חייה באופן שרצתה, אלא שהמציאות הקודרת של איבה בין העמים, הותירה אותה במצב של אובדן כואב של אהובה וכנראה גם של ילדה שלא זכה לצאת אל אויר העולם.
מרי
אחותה הצעירה של הודא, בת 28, צעירה בנפשה, תוססת, בעלת שמחת-חיים ומזג סוער, יפה וחושנית, חופשייה ואף גסה ובוטה. היא קלת-דעת, שובבה ומתירנית. אין היא כבולה לתכתיבים של חברה, מסורת ולאום. למרות זאת, אין היא מצליחה להתמודד עם המציאות שנכפתה עליה, ההריון מזוהיר. היא נאלצת לוותר על ייחודה ועצמיותה ומתפשרת על קשר עם ווחיד הנחות ממנה מכול הבחינות. מכאן, שלמרות היתרון שיש לה בפתיחה על אחותה הודא, נאלצת מרי להתפשר עם המציאות הנכפית עליה ולוותר על חיים איכותיים בהרבה, מתוך שמירה על כבוד המשפחה וכבודה שלה כאישה בעולם הערבי.
אום-הודא
אמן של הודא ומרי. בת עשירים חיפאית שירדה מנכסיה עקב הלשנת בעל הבית אבו-נחלה, שגרם לגירוש אחיה ולהפקעת רכושה. היא התחתנה מתוך רצון לממש את רגש האמהות שחשה. בעלה נפטר לאחר ארבע שנות נישואין, והיא נותרה לבדה, מגדלת את שתי בנותיה בדירה קטנה בואדי ניסנס.
היא נקרעת בין שני העולמות: הערבי והיהודי. אחיינה חיסאם, שהיה מפקד בפת"ח ונהרג בשעה שלחם למען הפלשתינים בלבנון, הוא מקור לגאווה אצל אום-הודא הרואה בקרוב-משפחתה גיבור לאומי קדוש. אלכס, האהוב של בתה, הופך להיות בן-משפחתה. הוא מתעתד לשאת לאישה את הודא, הנושאת בבטנה את הנכד היהודי-ערבי שצפוי להיוולד ובצאתו של אלכס ללבנון, חשה אום-הודא את הקושי האבסורדי שמציבה בפניה המציאות הבלתי-אפשרית: היא מנשקת, מחבקת ודואגת למי שנשלח להרוג ילדים מבני-עמה. בכך היא מאמצת אל ליבה את הזהות הלאומית הכפולה שבמידה רבה הופכת החיים בישראל למטורפים.
אלכס
יהודי, עולה חדש מברית-המועצות, סטודנט עני העובד לפרנסתו כסבל בנמל חיפה. כמו הודא, גם הוא תלוש אינו שייך לחברה הישראלית ואינו שייך לחברה הערבית. הוא מחפש את זהותו החדשה דבר קשה כאשר אפילו העברית איננה שגורה בפיו. העובדה שגם הודא חשה חוסר שייכות לחברה בה היא חיה וגם אלכס חש כך, מאפשרת את ההתקרבות בין השניים. אלכס סובל מבדידות. דרכו להפיג את שעמומו ולבטא את תחושותיו הנוגות היא באמצעות הנגינה בחצוצרה. הוא מודע לנמיכות-קומתו ולמראהו המכוער, למגבלת הראייה ממנה סובל ולהיותו דחוי בשל מוצאו הזר. יחד עם זאת הוא נחוש לרכוש השכלה גבוהה, ללמוד עברית ולהשתלב בהצלחה בחברה הישראלית.
הוא מתערב לטובת שכניו, כאשר אלו נקלעים למצוקה כתוצאה מאיומיו של זוהיר המנסה בכל דרך להשיג את מרי. אלכס נוהג באומץ, מכה את זוהיר וזוכה בכרטיס הכניסה המיוחל לבית שכניו וללבה של הודא.
אלכס נאלץ להתמודד עם הוריו הבעייתיים. אמו מרשעת של ממש. היא נהגה להכות אותו בצעירותו ולהתעלם לחלוטין מאביו החולה. למרות זאת, אלכס אינו נוטר להוריו על שנשלח לבית-יתומים בגלל שהוגלו לסיביר, ישב בכלא הרוסי בגינם וסבל רבות בחייו. הוא לא התכוון כלל לעלות לישראל. זה היה רצונה של האם שקיוותה שבנה יסלול עבורה את הדרך לקליטה פשוטה ומוצלחת בארץ. למרות הכל, הוא דואג להם ומנסה לנהוג בהם בכל הכבוד הראוי להורים.
הוא מתגבר על כל הקשיים העומדים בדרכו, עד שאין הוא יכול עוד. הוא נשלח להילחם בלבנון ושם הוא מוצא את מותו. למרות שהוא מתנגד נחרצות למלחמה ודוחה את האידיאולוגיה המזויפת של "למות למען הדגל", הוא נאלץ ליטול חלק במלחמה ממנה לא ישוב.
סבא אליאס
סבא אליאס מתגורר בביתן של אום-הודא ושתי בנותיה. הוא גדל כיתום בכפר ליד הנילוס. משפחתו נספתה במגפה גדולה וכניצול היחידי, היו שראו בו קוסם - אדם בעל סגולות של יכולת הצלת חיים. מונירה, שאביה התעלל בה מינית, התאהבה בו מתה בעת לידת בנם. כאשר ביקשו אנשי הכפר לבער את החרפה ולהרוג את אליאס ואת הבן הנולד, נמלטו השניים והגיעו לחיפה, ערב מלחמת השחרור. כעבור מספר שנים השיא אליאס את בנו לאום-הודא ולשניים נולדו שתי הבנות: הודא ומרי. לאחר שבנו נפטר, ממלא הוא את מקומו בחיי האם והבנות.
סבא אליאס הוא אדם גבוה, חזק, מרשים ובעל חוש-הומור. הוא מקרב אליו את אלכס ומברך על יוזמת נישואי התערובת בינו לבין נכדתו הודא. הוא מסרב לאבו-נחלה, המבקש את אישורו לשדך את בנו זוהיר לנכדתו מרי. בכך מוכיח סבא אליאס שערכים אנושיים-מוסריים קודמים בעיניו לערכים חברתיים-לאומיים.
אבו-נחלה
איש עשיר, נאה ורב-רושם שחיצוניותו אינה מעידה על פנימיותו. הוא נוכל, רמאי ושקרן העוסק בשוד, גניבה, הברחות וסחר בסמים. הוא זה שהבריח את אחיה של אום-הודא לחיפה, הלשין עליהם לשלטונות היהודיים ושדד את כספם. הוא מנסה לסלק את בני המשפחה מביתם. לשם כך השכיר את החדר על הגג לפועלים מהשטחים בתקווה שאלו ימררו את חיי אום-הודא ובנותיה. כך הוא מקווה לנשל אותם מהדירה השייכת לו והמושכרת בדמי-מפתח וכתוצאה מכך לזכות ברווח כספי גדול. הוא מוכן לעשות הכל בכדי להגדיל את הונו, גם אם מדובר במעשים בלתי-מוסריים. הוא שואף לשדך את בנו העבריין זוהיר למרי, והוא מפעיל לחצים כוחניים בכדי להשיג מטרה זו. משנכשל במשימתו, הוא שב לאיים וללעוג למשפחה שדחתה אותו ואת בנו ומציג אותה כמי שזכתה פעמיים: בחיסאם, הקדוש שנהרג בהתקפת מטוסי חיל-האוויר הישראלי בלבנון, שבוודאי ישלשל לכיסי המשפחה סכומי פיצויים נכבדים, ובאלכס שהצטרף למשפחה והעלה את קרנה בעולם היהודי.
דמויות משניות
הרומאן מאכלס מגוון דמויות משנה המרכיבות את הסביבה החברתית ביצירה. אנשי משרד הנסיעות בו עובדת הודא. חבריה לעבודה שופעים חיבה והבנה כלפיה. עדינה, הפקידה בכירה במשרד, אלמנת מלחמה המגדלת את בנה היחיד אל תוך מלחמה נוספת. בועז, מנהל המשרד, שגם לו בן חייל המסכן את חייו במלחמה. בין השניים יש רומאן מחוץ לנישואין, שתורם אף הוא למערכת הקשרים הסבוכה שבסיפור. שירלי, עובדת נוספת במשרד, מייצגת מתירנות מוחלטת. התנהגותה החופשית מקבילה להתנהגותה של מרי הסוערת למרות שהשתיים גדלו והתחנכו על ברכי תרבויות שונות ביותר: היהודית והערבית.
הודא
גיבורת הסיפור ערבייה נוצרייה בת 30. היא מספרת סובייקטיבית (בלתי-מהימנה), שאיננה מייצגת את מוצאה הדתי והלאומי. היא אדם אינדיבידואלי שבחר לקשור את גורלו עם התרבות הישראלית. היא עובדת בין יהודים, מתעניינת בשירה העברית (שירת יהודה עמיחי המשקפת את עולמה שלה), מאוהבת באלכס היהודי ובוחרת להתחזות ליהודייה, אולי בשל מציאות החיים הכפויה.
בתחילת היצירה היא מופיעה כאישה שמרנית, המפנימה את תשוקותיה המיניות וחוששת מכל מגע פיזי. היא סגורה ומבוישת עד כדי התנזרות ממש. את התשוקה המינית היא מגדירה כמפלצת. היא חסרת ניסיון וחסרת ביטחון על-כן היא מסתפקת בחלומות ובאוננות לעינוג גופה. היא סובלת מכאבים פסיכוסומטיים (כאבים פיזיים שמקורם במצב נפשי לקוי) ומבריאה מהם בזכות אהבתה לאלכס.
במהלך הסיפור, מבשילה הודא והופכת להיות גאה באהבתה ליהודי. היא מגשימה את עצמה כאישה הפועלת מתוך בחירה ולא מתוך כניעה. היא נענית להצעת הנישואין של אלכס מתוך מודעות מלאה לקשיים האישיים והחברתיים הכרוכים בכך. היא דוחה באומץ את אהובה הקודם, בהיג שבגד בה בהעדיפו אישה אחרת על פניה וניסה לחזר אחריה בשנית. היא עומדת באומץ מול אמה המתאבלת על אחיינה שנהרג בלבנון והיא עומדת בפני קבלת החלטה אמיצה בנוגע לעובר שהיא נושאת בבטנה, כאשר אלכס נהרג במלחמה. כך הופכת הודא לדמות שכמעט זכתה להגשים את אהבתה לגבר, לילד ולבית חם. למרות תלישותה הן מהעולם הערבי והן מהעולם היהודי, היא הצליחה לעצב את חייה באופן שרצתה, אלא שהמציאות הקודרת של איבה בין העמים, הותירה אותה במצב של אובדן כואב של אהובה וכנראה גם של ילדה שלא זכה לצאת אל אויר העולם.
מרי
אחותה הצעירה של הודא, בת 28, צעירה בנפשה, תוססת, בעלת שמחת-חיים ומזג סוער, יפה וחושנית, חופשייה ואף גסה ובוטה. היא קלת-דעת, שובבה ומתירנית. אין היא כבולה לתכתיבים של חברה, מסורת ולאום. למרות זאת, אין היא מצליחה להתמודד עם המציאות שנכפתה עליה, ההריון מזוהיר. היא נאלצת לוותר על ייחודה ועצמיותה ומתפשרת על קשר עם ווחיד הנחות ממנה מכול הבחינות. מכאן, שלמרות היתרון שיש לה בפתיחה על אחותה הודא, נאלצת מרי להתפשר עם המציאות הנכפית עליה ולוותר על חיים איכותיים בהרבה, מתוך שמירה על כבוד המשפחה וכבודה שלה כאישה בעולם הערבי.
אום-הודא
אמן של הודא ומרי. בת עשירים חיפאית שירדה מנכסיה עקב הלשנת בעל הבית אבו-נחלה, שגרם לגירוש אחיה ולהפקעת רכושה. היא התחתנה מתוך רצון לממש את רגש האמהות שחשה. בעלה נפטר לאחר ארבע שנות נישואין, והיא נותרה לבדה, מגדלת את שתי בנותיה בדירה קטנה בואדי ניסנס.
היא נקרעת בין שני העולמות: הערבי והיהודי. אחיינה חיסאם, שהיה מפקד בפת"ח ונהרג בשעה שלחם למען הפלשתינים בלבנון, הוא מקור לגאווה אצל אום-הודא הרואה בקרוב-משפחתה גיבור לאומי קדוש. אלכס, האהוב של בתה, הופך להיות בן-משפחתה. הוא מתעתד לשאת לאישה את הודא, הנושאת בבטנה את הנכד היהודי-ערבי שצפוי להיוולד ובצאתו של אלכס ללבנון, חשה אום-הודא את הקושי האבסורדי שמציבה בפניה המציאות הבלתי-אפשרית: היא מנשקת, מחבקת ודואגת למי שנשלח להרוג ילדים מבני-עמה. בכך היא מאמצת אל ליבה את הזהות הלאומית הכפולה שבמידה רבה הופכת החיים בישראל למטורפים.
אלכס
יהודי, עולה חדש מברית-המועצות, סטודנט עני העובד לפרנסתו כסבל בנמל חיפה. כמו הודא, גם הוא תלוש אינו שייך לחברה הישראלית ואינו שייך לחברה הערבית. הוא מחפש את זהותו החדשה דבר קשה כאשר אפילו העברית איננה שגורה בפיו. העובדה שגם הודא חשה חוסר שייכות לחברה בה היא חיה וגם אלכס חש כך, מאפשרת את ההתקרבות בין השניים. אלכס סובל מבדידות. דרכו להפיג את שעמומו ולבטא את תחושותיו הנוגות היא באמצעות הנגינה בחצוצרה. הוא מודע לנמיכות-קומתו ולמראהו המכוער, למגבלת הראייה ממנה סובל ולהיותו דחוי בשל מוצאו הזר. יחד עם זאת הוא נחוש לרכוש השכלה גבוהה, ללמוד עברית ולהשתלב בהצלחה בחברה הישראלית.
הוא מתערב לטובת שכניו, כאשר אלו נקלעים למצוקה כתוצאה מאיומיו של זוהיר המנסה בכל דרך להשיג את מרי. אלכס נוהג באומץ, מכה את זוהיר וזוכה בכרטיס הכניסה המיוחל לבית שכניו וללבה של הודא.
אלכס נאלץ להתמודד עם הוריו הבעייתיים. אמו מרשעת של ממש. היא נהגה להכות אותו בצעירותו ולהתעלם לחלוטין מאביו החולה. למרות זאת, אלכס אינו נוטר להוריו על שנשלח לבית-יתומים בגלל שהוגלו לסיביר, ישב בכלא הרוסי בגינם וסבל רבות בחייו. הוא לא התכוון כלל לעלות לישראל. זה היה רצונה של האם שקיוותה שבנה יסלול עבורה את הדרך לקליטה פשוטה ומוצלחת בארץ. למרות הכל, הוא דואג להם ומנסה לנהוג בהם בכל הכבוד הראוי להורים.
הוא מתגבר על כל הקשיים העומדים בדרכו, עד שאין הוא יכול עוד. הוא נשלח להילחם בלבנון ושם הוא מוצא את מותו. למרות שהוא מתנגד נחרצות למלחמה ודוחה את האידיאולוגיה המזויפת של "למות למען הדגל", הוא נאלץ ליטול חלק במלחמה ממנה לא ישוב.
סבא אליאס
סבא אליאס מתגורר בביתן של אום-הודא ושתי בנותיה. הוא גדל כיתום בכפר ליד הנילוס. משפחתו נספתה במגפה גדולה וכניצול היחידי, היו שראו בו קוסם - אדם בעל סגולות של יכולת הצלת חיים. מונירה, שאביה התעלל בה מינית, התאהבה בו מתה בעת לידת בנם. כאשר ביקשו אנשי הכפר לבער את החרפה ולהרוג את אליאס ואת הבן הנולד, נמלטו השניים והגיעו לחיפה, ערב מלחמת השחרור. כעבור מספר שנים השיא אליאס את בנו לאום-הודא ולשניים נולדו שתי הבנות: הודא ומרי. לאחר שבנו נפטר, ממלא הוא את מקומו בחיי האם והבנות.
סבא אליאס הוא אדם גבוה, חזק, מרשים ובעל חוש-הומור. הוא מקרב אליו את אלכס ומברך על יוזמת נישואי התערובת בינו לבין נכדתו הודא. הוא מסרב לאבו-נחלה, המבקש את אישורו לשדך את בנו זוהיר לנכדתו מרי. בכך מוכיח סבא אליאס שערכים אנושיים-מוסריים קודמים בעיניו לערכים חברתיים-לאומיים.
אבו-נחלה
איש עשיר, נאה ורב-רושם שחיצוניותו אינה מעידה על פנימיותו. הוא נוכל, רמאי ושקרן העוסק בשוד, גניבה, הברחות וסחר בסמים. הוא זה שהבריח את אחיה של אום-הודא לחיפה, הלשין עליהם לשלטונות היהודיים ושדד את כספם. הוא מנסה לסלק את בני המשפחה מביתם. לשם כך השכיר את החדר על הגג לפועלים מהשטחים בתקווה שאלו ימררו את חיי אום-הודא ובנותיה. כך הוא מקווה לנשל אותם מהדירה השייכת לו והמושכרת בדמי-מפתח וכתוצאה מכך לזכות ברווח כספי גדול. הוא מוכן לעשות הכל בכדי להגדיל את הונו, גם אם מדובר במעשים בלתי-מוסריים. הוא שואף לשדך את בנו העבריין זוהיר למרי, והוא מפעיל לחצים כוחניים בכדי להשיג מטרה זו. משנכשל במשימתו, הוא שב לאיים וללעוג למשפחה שדחתה אותו ואת בנו ומציג אותה כמי שזכתה פעמיים: בחיסאם, הקדוש שנהרג בהתקפת מטוסי חיל-האוויר הישראלי בלבנון, שבוודאי ישלשל לכיסי המשפחה סכומי פיצויים נכבדים, ובאלכס שהצטרף למשפחה והעלה את קרנה בעולם היהודי.
דמויות משניות
הרומאן מאכלס מגוון דמויות משנה המרכיבות את הסביבה החברתית ביצירה. אנשי משרד הנסיעות בו עובדת הודא. חבריה לעבודה שופעים חיבה והבנה כלפיה. עדינה, הפקידה בכירה במשרד, אלמנת מלחמה המגדלת את בנה היחיד אל תוך מלחמה נוספת. בועז, מנהל המשרד, שגם לו בן חייל המסכן את חייו במלחמה. בין השניים יש רומאן מחוץ לנישואין, שתורם אף הוא למערכת הקשרים הסבוכה שבסיפור. שירלי, עובדת נוספת במשרד, מייצגת מתירנות מוחלטת. התנהגותה החופשית מקבילה להתנהגותה של מרי הסוערת למרות שהשתיים גדלו והתחנכו על ברכי תרבויות שונות ביותר: היהודית והערבית.
הדמויות:
סבא אליאס ערבי נוצרי. זקן, חולה, אך כלפי חוץ נראה צעיר מגלו ומרשים. עני. ילדות קשה ביותר. בעל חוש-הומור. פילוסוף בדרכו שלו.
מונירה בתו של מיליונר מקהיר, שהיה לו גם ארמון בכפר הקונפטי, שבסמוך אליו התגוררו אליאס ומשפחתו. מונירה "חטפה" מחלת מין מאביה, שקיים עמה יחסים. היא נסה מן האב לבקתתו של אליאס והתאהבה בו. כשילדה את בנם, היא מתה במהלך הלידה ואז אליאס ובנו הלא-חוקי מטרה לרוצחים, המנסים למחות את ה"חרפה" המשפחתית.
בנו של אליאס כפי הנראה היה מפגר, כמעט ללא יכולת קרוא וכתוב. אום-הודא התחתנה אתו מכיוון שאחרי 1948 לא נותרו עוד גברים ב"שטח", ואליאס שידך בין השניים, כשראה אותה ברחוב. בנו של אליאס מת בגיל צעיר.
אום-הודא שייכת למשפחה מכובדת מירדן, שהתרחקה ממנה. אישה טובה. חסרונה היחיד "סנוביות של עניים". היא רצתה לפוך למכובדת בעקבות מותו של אחיינה חסאם.
הודא בתה של אום-הודא. ערבייה כבת שלושים. בתולה. סיכוייה למצוא חתן ערבי קטנים מאד. קטנה וצנומה. בעלת מזג "יהודי". סובלת מהזיות ומכאבים נפשיים.
מרי אחותה של הודא, הצעירה ממנה בשנתיים. יפה ביותר. אינטליגנטית. משכילה. טיפוס נועז לגבי המקובל בחברה הערבית. מקיימת יחסים גם כן ליפני החתונה. מתקשה לפרנס את עצמה ולמצוא עבודה. מוותרת על כל חלומותיה כדי להשיג בטחון כלכלי. מציאותית: אהובה, הוא זוהיר, הוא עשיר, אך עבריין. היא מדיפה את וחיד, מרכיב התריסים הכפרי והיציב יותר.
אלכס עולה חדש מרוסיה. סטודנט בטכניון. עובד כסבל בשעות הלילה. גר בחדר על הגג מעל דירתו של אליאס. נמוך ממושקף. חזק מבחינה פיזית אך גם נפשית. בעל חצוצרה. חופשי מבחינה מינית, אך נאמן באופיו. אמיץ ולא יודע לשנוא, לפי הודא.
אמו של אלכס דמות שטנית. אישה שעדיין אינה זקנה, אך סובלת מאסטמה חמורה. עריצה בחוג המשפחה. מדכאת את אביו של אלכס. עלתה לישראל, כי חלמה על חיים טובים יותר. בנה הכניס אותה לבית-אבות בעל אווירה מדכאת ולדעתה "בגד" בה. ברגע שהיא מגלה את כתובתו, של אלכס היא "מתנחלת" אצלו עד אשר התקף אסטמה קשה נותן לאלכס תרוץ להחזיר את אמו לבית-האבות.
אביו של אלכס אדם חלש ו כנוע בעל מצפון מפותח. היה קומוניסט "אדוק" והלשין על צעירה יהודיה, שסיפרה בדיחה אנטי-קומוניסטית. הצעירה נשלחה לכלא סגור ולאחר מכן לסיביר ושוחררה כאישה שבורה. מאז הפך האב לשבר-כלי, המחפש חרטה.
אסיה אהובתו הראשונה של אלכס. נוצרייה. האם הפרידה בין השניים. כאשר נפרדו, בילו שבוע שלם "במיטה" והשתכרו.
ג'מילה השכנה שגרה מתחת לדירתו של אליאס. רווקה זקנה ודמות ראשית בשכונה. מכורה לקפה ונכנסת פעמים רבות במפתיע לבית המשפחה. ידידת המשפחה.
חלים אחיינה של ג'מילה. שמן מאד. עורך-דין ודמות מכובדת וחביבה בואדי אנ-נסנאס. בעל חוש-הומור ורוצה לעזור.
אבו-נחלה האיש, שהסגיר את בני דודיה של אמה של הודא לשלטונות ולכן הם גורשו לירדן. מלשין לשעבר. אדם עשיר ובעל עוצמה. נמשך לעולם הפשע, למרות שמרבית עסקיו כבר חוקיים. מנסה להיפטר ממשפחתו של אליאס, המתגוררת "בדמי מפתח", בכל דרך בלתי-מוסרית. בנו יקר לו ומנסה לשדך לו את מרי אך לא מצליח.
זוהיר בנו של אבו-נחלה. לעומת אביו: עבריין מושלם. חובב מכוניות ונשים. נחלץ ממספר תאונות לא פגע. נושא עמו סכין, ולא מהסס להשתמש בו. אהובה של מרי. "אנס" אותה. אך לא ברור עד כמה שיתפה איתו פעולה. גבר אמיתי מבחינה מינית בניגוד לוחיד הביישן והתמים.
וחיד ערבי נוצרי. גבר כבן ארבעים, שנראה כבן חמישים. כפרי עמד. מרכיב תריסים במקצועו. ביישן ותמים. מחזר אחרי מרי ומצליח להתגבר על התנגדותה של אמו לכלה ללא נדוניה.
עאסם אחיו הבכור של וחיד. מורה. מעמיד פנים שהוא גבר נשוי ללא התחייבות למוסכמות.
אום-עאסם אמם של וחיד ועאסם. מפלצת אמיתית. הדומיננטית במשפחה. מקבלת את מרי לחיק המשפחה בגלל "משחקה" המושלם.
אבו-עאסם טיפוס, הנחבא אל הכלים בצל אישתו האימתנית.
בהיג' אהובה הראשון של הודא. ערבי אקדמאי. טען שהיא "פריג'ידית" וזקוקה לרופא. נטש אותה לטובת תיירת גרמניה "עסיסית", אולם מיהר לשוב אליה ולהציעה לה נישואין. הודא סירבה לתדהמת המשפחה.
הגרמנייה ארוטית. ריקנית. חסרת מעצורים. "עשתה לבהיג' בושות" בכפר שלו. עגבה גם על גברים אחרים. פגעה בהודא במסיבה, כשתאירה אותה כמכוערת.
בועז גבר כבן חמישים, שמן ומוצק. נשוי, אך מנהל רומן עם אלמנת המלחמה ופקידת משרדו, עדינה. טוב-לב ונדיב. לא מחבב ערבים. בנו שמשרת בסיירת וגורם לו דאגות רבות, אם כי לא במלחמת לבנון המדוברת.
עדינה אלמנת מלחמה. בעלה היה צנחן. כאשר בנה רצה להצטרף לצנחנים והיה זקוק לחתימתה כאם לבן יחיד היא הסכימה לבסוף. במלחמה לדאגתה לא היו לו גבולות. אישה טובה ונדיבה. הפכה להיות אהובתו של בועז.
שירלי אשכנזיה. בת תפנוקים. יצאה עם מרוקאי ומימנה את לימודיו, תוך כדי הפסקת לימודיה שלה. בתו של גינקולוג. "סנובית" וגזענית בדרכה שלה, אך טיפוס חיובי ובלתי מזיק. מנתקת את קשריה עם קובי המרוקאי ומתאהבת במרצה שלו. מכלילה הכללות על ערבים, אך נוהגת בחיבה כלפי הודא.
קובי חברה של שירלי ולאחר מכן ה"לשעבר" שלה. גזעני מובהק. כששוחה אלכס רחוק, מעיק הערות מבחילות על העלייה מרוסיה. כועס עליו אפילו כשמעיף עליו רסיסי מים בחוף הים.
מוכר הנענע המרוקאי דמות רקע מהשוק. מופיע בהזיותיו של הודא.
הצעירים מהגדה קבוצת צעירים כפריים, שאותם שיכן אבו-נחלה בחדר שמעל דירתו של אליאס כדי להטרידו ולגרום לו לעזוב את דירתו. הצעירים עורכים מסיבות פרועות ואלימות, הכוללות סמים ופרוצות.
קצין הק.ג.ב אפור שער, אבהי למראה. קצין בולשת דוחה. ניחש שלא אלכס חתם על בקשת ההגירה לישראל. ניסה לשכנע אותו לחשוף את החותם האמיתי, אך אלכס למרות היותו פטריוט התעקש שהחתימה שלו ועלה לארץ.
חסאם בן דודה של הודא. עבר מביירות לירדן. הפך למפקד יחידת מחבלים. נהרג בפשיטה של צנחנים.
עאדל אחד מאלו שניחמו את המשפחה לאחר מות חסאם. בחור באפודה אדומה. התגרה באלכס היהודי, עימות חריף נוצר בין השניים.
שמות מקריים עיסא מטר רצף, אשר עבד פעם אצל אבו-נחלה,
אבו-סעד מקרובי משפחתה הרחוקים של אום-הודא, שנפטר.
החתול של ג'מילה ביצירותיו של סמי מיכאל מוזכרים לעיתים בעלי חיים החביבים על הדמויות (זוזו הכלב "סופה בין דקלים", רעמסס הסוס והכלב וט-וט "פחונים וחלומות"). החתול של ג'מילה, שסבל התעללויות מנערי הגדה, "התאהב" לחלוטין, באלכס ההמוני, הדייר שהחליף אותם.
סיכומי דמויות:
הודא: הודא היא דמות המספרת, כל הספר מסופר מבעד לעיניה. כל שלד היצירה עוסק בה, פרט לשני פרקים, הפרק שעוסק בסבא, ובסיפור חייו, והפרק שעוסק בסיפור חייו של אלכס. הודא היא מספרת סוביקטיבית, היא מעבירה אלינו רק מה שהיא יודעת, היא לא מספרת מהימנה. לא ניתן לשפוט את הדמויות לפי ראייתה של של הודא. המחבר מציג את הודא כבחורה צנועה, בוגרת, המזוהה עם דמות הבתולה המזדקנת, למרות היותה רק בת 30. היא סובלת מכאבי גב וכתף, אולם אלו כאבים פסיכוסומטיים.
הודא עוברת שינוי מתחילת הרומן ועד סופו. בהתחלה לפנינו דמות קפואה, נזירית, חסרת חיים, בעוד שהודא בסוף הרומן היא אישה שלמה, בעלת שמחת חיים, שהגשימה את הנשיות ויצר האמהות שלה. הודא בסוף הרומן שוקלת להתגייר, על מנת להיות חלק מהחברה הישראלית, ואולי אף למצוא אב לעובר שברחמה. גם כשיש התקרבות הין שני העמים, היא נגמרת במוות. הודא נוהגת לקרוא שירים של יהודה עמיחי, אין לה ידידים וידידות ערבים, והיא מנסה יותר ויותר להיות ישראלית. מבחינת תפיסת עולמה, הודא דומה מאוד לישראלים (קיום יחסי מין לפני החתונה, יציאה עם גברים וכד').
יחסיה עם מרי:
מרי הודא הן לא רק אחיות, אלא גם חברות. מרי היא אישיות מאוד חזקה. כשהיא מגלה שהיא בהריון, היא מוותרת על זוהיר, אליו היא נמשכת, ומשחקת משחק ע"מ לזות באהבתה של אמו של ווחיד. הודא מאוד אוהבת את אחותה, ומנסה לדאוג לה בתוקף היותה האחות הגדולה. בפועל, הודא הבכורה היא זו הזקוקה לסיוע, סובלת מבעיות נפשיות
סבא אליאס ערבי נוצרי. זקן, חולה, אך כלפי חוץ נראה צעיר מגלו ומרשים. עני. ילדות קשה ביותר. בעל חוש-הומור. פילוסוף בדרכו שלו.
מונירה בתו של מיליונר מקהיר, שהיה לו גם ארמון בכפר הקונפטי, שבסמוך אליו התגוררו אליאס ומשפחתו. מונירה "חטפה" מחלת מין מאביה, שקיים עמה יחסים. היא נסה מן האב לבקתתו של אליאס והתאהבה בו. כשילדה את בנם, היא מתה במהלך הלידה ואז אליאס ובנו הלא-חוקי מטרה לרוצחים, המנסים למחות את ה"חרפה" המשפחתית.
בנו של אליאס כפי הנראה היה מפגר, כמעט ללא יכולת קרוא וכתוב. אום-הודא התחתנה אתו מכיוון שאחרי 1948 לא נותרו עוד גברים ב"שטח", ואליאס שידך בין השניים, כשראה אותה ברחוב. בנו של אליאס מת בגיל צעיר.
אום-הודא שייכת למשפחה מכובדת מירדן, שהתרחקה ממנה. אישה טובה. חסרונה היחיד "סנוביות של עניים". היא רצתה לפוך למכובדת בעקבות מותו של אחיינה חסאם.
הודא בתה של אום-הודא. ערבייה כבת שלושים. בתולה. סיכוייה למצוא חתן ערבי קטנים מאד. קטנה וצנומה. בעלת מזג "יהודי". סובלת מהזיות ומכאבים נפשיים.
מרי אחותה של הודא, הצעירה ממנה בשנתיים. יפה ביותר. אינטליגנטית. משכילה. טיפוס נועז לגבי המקובל בחברה הערבית. מקיימת יחסים גם כן ליפני החתונה. מתקשה לפרנס את עצמה ולמצוא עבודה. מוותרת על כל חלומותיה כדי להשיג בטחון כלכלי. מציאותית: אהובה, הוא זוהיר, הוא עשיר, אך עבריין. היא מדיפה את וחיד, מרכיב התריסים הכפרי והיציב יותר.
אלכס עולה חדש מרוסיה. סטודנט בטכניון. עובד כסבל בשעות הלילה. גר בחדר על הגג מעל דירתו של אליאס. נמוך ממושקף. חזק מבחינה פיזית אך גם נפשית. בעל חצוצרה. חופשי מבחינה מינית, אך נאמן באופיו. אמיץ ולא יודע לשנוא, לפי הודא.
אמו של אלכס דמות שטנית. אישה שעדיין אינה זקנה, אך סובלת מאסטמה חמורה. עריצה בחוג המשפחה. מדכאת את אביו של אלכס. עלתה לישראל, כי חלמה על חיים טובים יותר. בנה הכניס אותה לבית-אבות בעל אווירה מדכאת ולדעתה "בגד" בה. ברגע שהיא מגלה את כתובתו, של אלכס היא "מתנחלת" אצלו עד אשר התקף אסטמה קשה נותן לאלכס תרוץ להחזיר את אמו לבית-האבות.
אביו של אלכס אדם חלש ו כנוע בעל מצפון מפותח. היה קומוניסט "אדוק" והלשין על צעירה יהודיה, שסיפרה בדיחה אנטי-קומוניסטית. הצעירה נשלחה לכלא סגור ולאחר מכן לסיביר ושוחררה כאישה שבורה. מאז הפך האב לשבר-כלי, המחפש חרטה.
אסיה אהובתו הראשונה של אלכס. נוצרייה. האם הפרידה בין השניים. כאשר נפרדו, בילו שבוע שלם "במיטה" והשתכרו.
ג'מילה השכנה שגרה מתחת לדירתו של אליאס. רווקה זקנה ודמות ראשית בשכונה. מכורה לקפה ונכנסת פעמים רבות במפתיע לבית המשפחה. ידידת המשפחה.
חלים אחיינה של ג'מילה. שמן מאד. עורך-דין ודמות מכובדת וחביבה בואדי אנ-נסנאס. בעל חוש-הומור ורוצה לעזור.
אבו-נחלה האיש, שהסגיר את בני דודיה של אמה של הודא לשלטונות ולכן הם גורשו לירדן. מלשין לשעבר. אדם עשיר ובעל עוצמה. נמשך לעולם הפשע, למרות שמרבית עסקיו כבר חוקיים. מנסה להיפטר ממשפחתו של אליאס, המתגוררת "בדמי מפתח", בכל דרך בלתי-מוסרית. בנו יקר לו ומנסה לשדך לו את מרי אך לא מצליח.
זוהיר בנו של אבו-נחלה. לעומת אביו: עבריין מושלם. חובב מכוניות ונשים. נחלץ ממספר תאונות לא פגע. נושא עמו סכין, ולא מהסס להשתמש בו. אהובה של מרי. "אנס" אותה. אך לא ברור עד כמה שיתפה איתו פעולה. גבר אמיתי מבחינה מינית בניגוד לוחיד הביישן והתמים.
וחיד ערבי נוצרי. גבר כבן ארבעים, שנראה כבן חמישים. כפרי עמד. מרכיב תריסים במקצועו. ביישן ותמים. מחזר אחרי מרי ומצליח להתגבר על התנגדותה של אמו לכלה ללא נדוניה.
עאסם אחיו הבכור של וחיד. מורה. מעמיד פנים שהוא גבר נשוי ללא התחייבות למוסכמות.
אום-עאסם אמם של וחיד ועאסם. מפלצת אמיתית. הדומיננטית במשפחה. מקבלת את מרי לחיק המשפחה בגלל "משחקה" המושלם.
אבו-עאסם טיפוס, הנחבא אל הכלים בצל אישתו האימתנית.
בהיג' אהובה הראשון של הודא. ערבי אקדמאי. טען שהיא "פריג'ידית" וזקוקה לרופא. נטש אותה לטובת תיירת גרמניה "עסיסית", אולם מיהר לשוב אליה ולהציעה לה נישואין. הודא סירבה לתדהמת המשפחה.
הגרמנייה ארוטית. ריקנית. חסרת מעצורים. "עשתה לבהיג' בושות" בכפר שלו. עגבה גם על גברים אחרים. פגעה בהודא במסיבה, כשתאירה אותה כמכוערת.
בועז גבר כבן חמישים, שמן ומוצק. נשוי, אך מנהל רומן עם אלמנת המלחמה ופקידת משרדו, עדינה. טוב-לב ונדיב. לא מחבב ערבים. בנו שמשרת בסיירת וגורם לו דאגות רבות, אם כי לא במלחמת לבנון המדוברת.
עדינה אלמנת מלחמה. בעלה היה צנחן. כאשר בנה רצה להצטרף לצנחנים והיה זקוק לחתימתה כאם לבן יחיד היא הסכימה לבסוף. במלחמה לדאגתה לא היו לו גבולות. אישה טובה ונדיבה. הפכה להיות אהובתו של בועז.
שירלי אשכנזיה. בת תפנוקים. יצאה עם מרוקאי ומימנה את לימודיו, תוך כדי הפסקת לימודיה שלה. בתו של גינקולוג. "סנובית" וגזענית בדרכה שלה, אך טיפוס חיובי ובלתי מזיק. מנתקת את קשריה עם קובי המרוקאי ומתאהבת במרצה שלו. מכלילה הכללות על ערבים, אך נוהגת בחיבה כלפי הודא.
קובי חברה של שירלי ולאחר מכן ה"לשעבר" שלה. גזעני מובהק. כששוחה אלכס רחוק, מעיק הערות מבחילות על העלייה מרוסיה. כועס עליו אפילו כשמעיף עליו רסיסי מים בחוף הים.
מוכר הנענע המרוקאי דמות רקע מהשוק. מופיע בהזיותיו של הודא.
הצעירים מהגדה קבוצת צעירים כפריים, שאותם שיכן אבו-נחלה בחדר שמעל דירתו של אליאס כדי להטרידו ולגרום לו לעזוב את דירתו. הצעירים עורכים מסיבות פרועות ואלימות, הכוללות סמים ופרוצות.
קצין הק.ג.ב אפור שער, אבהי למראה. קצין בולשת דוחה. ניחש שלא אלכס חתם על בקשת ההגירה לישראל. ניסה לשכנע אותו לחשוף את החותם האמיתי, אך אלכס למרות היותו פטריוט התעקש שהחתימה שלו ועלה לארץ.
חסאם בן דודה של הודא. עבר מביירות לירדן. הפך למפקד יחידת מחבלים. נהרג בפשיטה של צנחנים.
עאדל אחד מאלו שניחמו את המשפחה לאחר מות חסאם. בחור באפודה אדומה. התגרה באלכס היהודי, עימות חריף נוצר בין השניים.
שמות מקריים עיסא מטר רצף, אשר עבד פעם אצל אבו-נחלה,
אבו-סעד מקרובי משפחתה הרחוקים של אום-הודא, שנפטר.
החתול של ג'מילה ביצירותיו של סמי מיכאל מוזכרים לעיתים בעלי חיים החביבים על הדמויות (זוזו הכלב "סופה בין דקלים", רעמסס הסוס והכלב וט-וט "פחונים וחלומות"). החתול של ג'מילה, שסבל התעללויות מנערי הגדה, "התאהב" לחלוטין, באלכס ההמוני, הדייר שהחליף אותם.
סיכומי דמויות:
הודא: הודא היא דמות המספרת, כל הספר מסופר מבעד לעיניה. כל שלד היצירה עוסק בה, פרט לשני פרקים, הפרק שעוסק בסבא, ובסיפור חייו, והפרק שעוסק בסיפור חייו של אלכס. הודא היא מספרת סוביקטיבית, היא מעבירה אלינו רק מה שהיא יודעת, היא לא מספרת מהימנה. לא ניתן לשפוט את הדמויות לפי ראייתה של של הודא. המחבר מציג את הודא כבחורה צנועה, בוגרת, המזוהה עם דמות הבתולה המזדקנת, למרות היותה רק בת 30. היא סובלת מכאבי גב וכתף, אולם אלו כאבים פסיכוסומטיים.
הודא עוברת שינוי מתחילת הרומן ועד סופו. בהתחלה לפנינו דמות קפואה, נזירית, חסרת חיים, בעוד שהודא בסוף הרומן היא אישה שלמה, בעלת שמחת חיים, שהגשימה את הנשיות ויצר האמהות שלה. הודא בסוף הרומן שוקלת להתגייר, על מנת להיות חלק מהחברה הישראלית, ואולי אף למצוא אב לעובר שברחמה. גם כשיש התקרבות הין שני העמים, היא נגמרת במוות. הודא נוהגת לקרוא שירים של יהודה עמיחי, אין לה ידידים וידידות ערבים, והיא מנסה יותר ויותר להיות ישראלית. מבחינת תפיסת עולמה, הודא דומה מאוד לישראלים (קיום יחסי מין לפני החתונה, יציאה עם גברים וכד').
יחסיה עם מרי:
מרי הודא הן לא רק אחיות, אלא גם חברות. מרי היא אישיות מאוד חזקה. כשהיא מגלה שהיא בהריון, היא מוותרת על זוהיר, אליו היא נמשכת, ומשחקת משחק ע"מ לזות באהבתה של אמו של ווחיד. הודא מאוד אוהבת את אחותה, ומנסה לדאוג לה בתוקף היותה האחות הגדולה. בפועל, הודא הבכורה היא זו הזקוקה לסיוע, סובלת מבעיות נפשיות