בהנחה שיש גן עדן וגיהינום

יש משפט שאני אוהב שאומר
'הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות'

שואל השאלה:
אבל זה לא הוגן אם אדם חי באמונה שהוא עשה טוב ובסוף סיים במקום רע כי חשב אחרת מהכלל.

שואל השאלה:
ואני לא מדבר רק על יהדות ודת אלא על מעשים טובים ורעים באופן כללי.

כמו שאומרים- אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. כלומר אם רצחת מישהו כי חשבת שמותר, אתה עדיין תיכנס לכלא. גם אם לא ידעת.

כמו כן, יש גם דתות (כמו הדת היוונית למשל) שיש שם שלושה עולמות: גן עדן, גיהנום ומשהו באמצע למי שלא מספיק רע לגיהנום ולא מספיק טוב לגן עדן.

אנשים לא מבינים מה זה גיהנום, גיהנום זה כמו מכונת כביסה(להבדיל אלף אלפי הבדלות) זה מנקה אותך ממשיך אחרי זה אתה מקבל תגמול על מעשיך הטובים

מישהו אנס ורצח כל חייו אבל הוא חשב והאמי ן באמונה שלמה שזו היא דרך המלך מגיע לו תגמול על זה?

היטלר עשה כל מה שעשה למען העם הגרמני כי הוא רצה סדר חדש, והאמין שאיתו יהיה לעם הגרמני טוב יותר, האם לא מגיע לו מקום בגיהנום בכל מקרה?

תלוי במה מדובר. לגבי גויים ושבע מצוות בני נח, על זה אומרים ש"ההיה לו ללמוד ולא ללמד" (מכות ט ע",ב בבא קמא צב ע"א), כי זה דבר בסיסי. ה' נתן לאדם דעת, עליו להבין שלעולם יש בורא ועליו לדרוש ולחקור מה חוקיו.

אם אתה רוצה ללכת על פי התנך אז, "אי ידיעת החוק לא פותרת מעונש"

קודם כול יש את המושג חזרה בתשובה אני מניחה שזה כבר משנה את כול הראיה של העניןחוץ מזה אני נמיחה שאלוהים יודע טוב מה המחשבות והמניעים של כול אחד ולכן זה נכנס לחשבון גם אמונה והמחשבות שלו לא יודעת להבין חשבונות שמים אבל אם אדם כזה יבוא לי בחלום אני ישאל אותו לאן הוא הגיע

אממ
אני אישית מאמינה שכרגע אנחנו נמצאים בגינהום
אני גם מאמינה שהגהינום לא כזה רע כמו שכולם מתארים אותו
ובכן למי מה שאני מאמינה העולם שאנחנו חיים בו הוא גהינום הנפש שלנו חייה את החיים שלנו בסופו של דבר כאשר אנו מתים אם הנפש טהורה מספיק היא יכולה לעבור לעולם הבא לגן עדן ולנוח לנצח ואם הנפש אינה טהורה מספיק היא חוזרת
שוב בגוף אחר וחייה את חייה וכך זה נמשך עד שהנפש טהורה מספיק בשביל גן עדן


מקווה שהתנסחתי מספיק טוב