אני בוכה איזה 5 פעמים ביום, מסתגר בחדר שלי (בלי קשר לבידוד), סוגר את החלון והתריס, הכל חשוך אצלי, אין לי חשק לכלום

ככל הנראה אתה סובל מדיכאון..

תנסה להזכר אם קרה משהו
אולי אתה בחרדות ופחדים משהו בתודעה שלך
אם אתה מצליח להבין משהו כזה אשמח אם תשלח הודעה בפרטי ותרצה לספר זה ישחרר אותך קצת

אכפת לך לשלוח הודעה?
סתם לדבר אני לא איזה פסיכולוג או משהו קרוב לזה

לא צריך לקרות משהו במודע אלא לפעמים זה תוצאה של הרבה דברים בתת מודע וגם גיל ההתבגרות וגם המצב הקיים. ברגע שאין לך לאן לצאת וברגע שאתה מסתגר בחדר אתה באמת נותן לגיטימציה למצב שלך להמשיך להתקיים, אתה מתעסק במחשבות על המצב שלך מה שיוצר מצב של לופ שאין לו סוף, אתה כבר שקעת במצב הזה וכעת עצם ההתעסקות בזה אתה ממשיך לגרום לעצמך לשקוע לתוך זה.
לפעמים צריך להכריח את עצמנו לקום ולא ליפול לזה, כלומר יכול להיות שבתוך תוכך תמשיך לחוש ככה אבל לא תתן לעצמך לשקוע לתוך אלא תצא אפילו קצת בקרבת הבית או תעסוק במשהו, מוזיקה, קריאה, אני לא יודעת מה שאתה אוהב אבל מומלץ פעילות שמפעילה את הגוף והמחשבות ופחות פעילות שהיא בישיבה. דווקא כשאין לאן לצאת וכשמסתגרים אז כל הזמן המחשבות עסוקות בכמה רע לנו עד שנדמה שזה מצב קיים שלא ניתן לצאת ממנו. את מה שכתבתי לך פה כתבתי לך מניסיון.. ולי זה לא היה כזה קל, זה פשוט עניין של כח רצון והחלטה, שעכשיו אני קמה על הרגליים ולא נותנת לעצמי לשקוע בזה.

אני מבין אותך לגמרי אחי,אבל אתה חייב להבין שאם אתה רוצה שהמצב הזה ישתנה אתה חייב לעשות משהו,גם אני בתקופה כזאת וזה קשה וזה כואב לפעמים ואוכל את הלב,ובמיוחד עם כל מה שקורה במדינה זה מונע מאיתנו לצאת ולשכוח מכל אותם דברים קשים ובדידות,אבל אל תאבד תקווה יש פה מספיק אנשים מדהימים שאתה יכול להכיר תדע לחפש איך להנות מהתחביבים שלך בבית או להכיר תחביבים חדשים,ותבין שבאמת בחיים יש תקופות כאלה זה לא ישאר ככה תמיד אתה תראה הכל עוד יסתדר,כל דבר שאתה צריך אני כאן מוזמן לשלוח לי הודעה אחי.

יקר, אני סייע בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת.
תודה על השיתוף.
אתה מספר על התכנסותך לתוך עצמך והרצון להיות לבד, על דמעות שיורדות כל היום, בחושך בקמילה לתוך המיטה.
ונשמע שכתפיך שמוטות ואין לך כל רצון לעשות כל פעילות חברתית וודאי וודאי בתקופה כזו.יתכן שהתקופה האחרונה אינטנסיבית מידי עבורך ומטלטלת עוד יותר. הרבה יותר ממה שיכולת להכיל.
נשמע שהחיים עבורך היום כבדים, מייאשים ובלתי סבירים. גם הטוב ככל וקיים, כבר נראה כהה. טוב שהיה שמח ומשוחרר וכבר איננו. נשמע שאתה כמה לחזור לימים הורודים ולצאת מהמצב השחור של היום.
ואני חושב, שהשיתוף והבקשה לסיוע היא התחלה אופיטימיות מסוימת, גם אם חוסר האמון והרדידות במציאות כבר סובב אותך והתקווה מתחילה להיעלם.

יקר, אם הקושי עבר את גבול הטעם הטוב והוא מציק ומעיק, מפריע ולא נותן מנוחה, יותר מאשמח אם תפנה אלינו לפרטי. לצ'ט. תמיד תוכל להיעזר בנו כמקור לתמיכה ושיתוף, ממש ברגעים כמו שכתבת את הפוסט. אם תרגיש את הצורך. מצרף לך את הלינק שממנו תוכלי להתחבר אלינו.

אתה מוזמן לפנות לצ'אט שלנו ממש עכשיו, אנחנו כאן בכל יום בין 21:00 ל-חצות, חוץ מימי שישי. מדובר בצ'אט אנונימי, ננסה לתת לך אוזן קשבת, וננסה להיות איתך במקום הכי כואב.
איתך תמיד, סה"ר

אני ככ מזדהה איתך....