כתבתי לאמא שלי מכתב , מה שאני מרגישה , אני כותבת אותו פה , תגידו לי מה דעתכם בבקשה ?

אמא זה בשבילך ,
אמא עוד מעט אני אתגייס , אני אגדל , ואני בטח אכיר מישהו ואברח מפה , ממך . אולי כולם חושבים כמה אמא מושלמת היית , אבל אף אחד לא ראה מה קורה , אף אחד לא ראה איך היחס שאת נותנת לי נראה מהצד , כולם אמרו לי שאמא שלי אוהבת אותי פחות מהאחים האחרים , אבל את , את תמיד דאגת להכחיש כי האמת כואבת .
אני מעדיפה חום ואהבה מכל דבר אחר , כסף , הצלחה , אני מעדיפה להגיע הביתה ולקבל חיבוק מאשר לקבל כסך וללכת לקנות לעצמי בגדים , אני רוצה שתדעי שניסיתי להגיד לך עשרות פעמים מה אני מרגישה וצחקת לי בפנים , ניסיתי בהודעות , כתבתי מכתבים אבל תמיד קיבלתי צעקות , הכחשות או ריבים , תמיד אמרת לי שזה שטויות או שנתת לי עונש , כי היה לי קשה להביע את עצמי וכשהצלחתי אז קבילתי כאפה לפנים .
אני רוצה שתדעי שביקשתי בסיס רחוק מהבית כי רציתי להיות רחוקה ממך, עוד פחות מחודש זה קורה ואני אתגייס , ואת תתגעגעי אליי , אני בוכה לילות שלמים כי רע לי , ואני לא מבינה מה לעשות .
אין לי נסיון בלגדל ילדים או בלהיות אמא , ואני יודעת שזה אתגר של החיים , אבל אני לא יכולה לסבול את היחס הזה יותר , אני זוכרת שקראת לי כישלון , שקראת לי שמנה , שקראת לי מכוערת , ילדה לא מוצלחת , אמרת שאת מתביישת בי . אלה זכרונות שבחיים לא ימחקו מהמוח שלי , מהראש שלי , אני יודעת שדיברתי לפעמים לא יפה , אבל אני לומדת ולאט לאט גם הפסקתי לדבר מהפחד שתמצאי משהו לא טוב בכל מילה שיוצאת לי מהפה , תמיד דאגת למצוא מה לא טוב .
אני זוכרת הכל ואני מבטיחה לעצמי ולך שאני לא אהיה אמא כמוך ואתן את היחס הכי אוהב וטוב לכל הילדים שלי במידה שווה , אני מכבדת אותת ומודה לך שגידלת אותי , אבל בשנתיים שלוש האחרונות אני סובלת , ורע לי .
אני מבקשת שלאור המילים הקשות שנאמרו פה תעצרי רגע ובבקשה תחשבי על מה שאני אמרתי , מה שאני מרגישה , בואי נשב ונדבר ונראה איך אפשר לפתור את זה , אני לא רוצה לשנוא את אמא , אני רוצה לאהוב , להנות , אני רוצה את
אמא שלי , אני זקוקה לאמא שלי , לא לביקורות מפה ועד אור הבוקר .
אני אוהבת אותך אמא , אני פשוט פגועה