למה כשתאיסט (מאמין) אומר בתשובה שאלוהים קיים או שהוא ברא אותנו אז זה בסדר אבל כשאתאיסט אומר שאלוהים זאת המצאה זה מעליב?

אפשר למחוק.

כי זה זילזול באמונות שונות?
זה כמו שאני אגיד שאתה חתיכת מפגר שאתה אוהב גלידה זה פשוט זילזול

^ הוא רשם תאיסט לא אתאיסט

אני לא מבינה למה זה אמור להעליב או לזלזל אם בעיניי אין זה רק בעיניי לא אומרים על מאמינים שהם טיפשים אבל אם אני לא מאמינה במשהו למה זה מעליב כל כך פשוט שאנשים ילמדו כבר לקבל דעות שונות מהם זה יעשה לעולם רק טוב
אתאיסט לא מאמין ביישות למעלה איך זה פוגע במישהו שכן ?

שואל השאלה:
^כינוי חסר משמעות,
למה זה כן מזלזל להגיד שהוא לא קיים (בלי להגיד משהו על תאיסטים) אבל לא מזלזל להצהיר שהוא כן קיים בתור עובדה?

זאת לא דבר להשוות בו

שואל השאלה:
^למה לא?

כי הוא בעיניי לא קיים זאת העובדה בישבילי וכמו שלא אמרתי למאמינים תפסיקו להאמין זה מזלזל בי שאומרים לי תאמיני

כי מי שאומר שיש אלוקים - יש לו סיבה לכך, במיוחד עם מדובר במאמין מעמיק. זה דבר פשוט: אם יש עולם שיש בו סימני חכמה, זה מראה על הבורא שברא אותו. הסדר מראה על המתכנן. אז מתי שרואים כמכחיישם את קיומו של לאוקים - רואים את הכחשת המציאות של מלך העולם שברא אותנו לטובתנו ונתו לנו את הכל, וזה כפיות טובה..

מי שמתכחש לקיומו של אלוקים - אין לו ראיות לעמדתו, להפך הוא בבעיה והטעון טענה מוזרה (ראו פסקה קודמת). שאומרים להם שהוא קיים - אז אין להם ממה להיפגע מהעובדה הזאת, ובפרט שהם לא יכולים להגיד שפגעו במשהו ש"קדוש" להם (כי ממתי הכחשת קיומו שללאוקים זה משהו "קדוש"?).

דבר ראשון תוצאה אתה ממש אטום אני מבינה אין לי שום בעיה כי אני לא מאמינה גם לנו יש ביסוס לכם יש ספר ואני לא אדבר עוד כי יש לי כבוד עמוק למאמינים למרות שאני לא מאמינה ואני לא אגיד עכשיו ולו דבר אחד רע על מאמינים יש לי כבוד לעומתך ואני לא אצא בהצהרות שמי שמאמין יש לו בעיה אני לא מאמינה ואני לא חושבת שאני או כל אתאיסט אחר פחות ממישהי שהוא מאמין או שעצם האמונה שלי מורידה מהערך שלי או מזלזלת באחר

אין לי מושג, בתור תאיסט.
מסתבר שהם ממש פגועים מזה, פסיכולוגי, אין באמת נימוק.

אוֹרוֹתֿ מֵאֹפֶֿל, לא מדובר בפגיעה על כבוד עצמי, אלא כאב על חילול כבוד שמים. אני מדבר על עצמי והדומים אלי. עובדה, שמי יפגע בי אאופן אישי (בי, ואל כבוד ה' ומצוותיו וחכמיו- זה יפגע בי הרבה פחות).

אז אל תציג את המאמינים שכואבה להם על חילול שם שמים כמו על אנשים שנפגעים בקלות ומכל דבר קטן. הם אינם אמורים להיות כאלה, כי הם יודעים שהכל מאת ה' יתברך.

למה אי אפשר שאתה תאמין ואני לא ? למה זה פוגע ?

^מרדית גריי (ה' יברך אותה וישמור אותה!) הסבירה למה. שאומרים (לא עלינו) על בורא עולם שהוא "לא קיים" (הוא כן) - מכחישים את ריומו של אבא שלנו. זאת כפיות טובה. מי שאוהב את ה' יתברך - ישנא שמתייחסים אליו כאילו הוא "לא קיים" (הוא כן).

זה אבא שלך אתה בוחר להאמין בו אתה ראית ראיות לקיום שלו אתה אוהב אותו והכל אני לא וכשאני מנסה לחשוב עליו אני לא מצליחה לראות שהוא קיים כפיות טובה ? למי בידיוק