13 תשובות
רש"י על בראשית א, יד: "יהי מארת", מיום ראשון נבראו...
נשבע זיינו את השכל עם שאלות חסרות בסיס שסותרות את עצמם בלי לדעת כלום מהחיים ולגבי השאלה מצטרף לזה שמעלי
מה?^
מה זה התשובה הזאת?
אורות מאופל
מה זה התשובה הזאת?
אורות מאופל
אנונימי
ציטוט של פרשן.
אבל איך זה עונה על משהו?
אנונימי
זה מראה שאפשר להבין שהשמש נוצרה לפני כן.
איך זה מסביר את הצמחים? הרי השמש לא "נתלתה ברקיע" עדיין
אנונימי
צודק, חצבתי ציטוט ולא המשכתי את המובאה.
כפי שהסברתי העיקר לדעתי הוא שהסדר במקרא לא מעכב.
אפשרי שמשמעות התלייה (ברור שזה לא מה שמתכוון רש"י, אני מדבר על סיפור היום הרביעי) היא התגלות האור על הארץ, או התייצבות מחזורי הסיבוב של הירח והארץ.
ולגישתי העקרונית בסוגיה, אצטט משהו שכתבתי בעבר:
התורה היא ספר הוראה וציווי, היא לא מספרת סיפורים בעלמא, היא איננה ספר היסטוריה והיא לא באה ללמד אותנו קוסמולוגיה. אם כן יש לשאול מה מקום הסיפורים בה? יש לומר שיש להם מטרה מסוימת. על כתיבת סיפור הבריאה כבר תמהו חכמים מקדמת דנה (ראה: ב"ר א, ב; עמ' 4). נראה שתכלית סיפור הבריאה איננה ללמד איך התהווה העולם מבחינה פיזית, אלא ללמד אותנו על היוצר, "אל עליון, קונה שמים וארץ" (זאת אומר אברהם המכיר בבעל הבירה. בהבראם באברהם, בעבור המאמין). התיאור הזה הוא רק זכר לעיקר. שבעת הימים גם הם זכר לכך, שבת היא זכר למעשה בראשית (שהוא עיקר). כשיש זכר ועיקר ניתן לבצע שינויים בזכר, לכן לדעתי סיפור הבריאה המקראי מקיים את העיקר שהוא אמונה בחידוש העולם ובבורא. הזמן איננו משנה, הוא חסר משמעות "שהימים והשעות כחוט השערה לפני המקום" (תוספתא, עדיות א, יא), מדת יום ומדת לילה הן רק לצורך הבחנה. לא בא המקרא להורות סדר הבריאה.
כפי שהסברתי העיקר לדעתי הוא שהסדר במקרא לא מעכב.
אפשרי שמשמעות התלייה (ברור שזה לא מה שמתכוון רש"י, אני מדבר על סיפור היום הרביעי) היא התגלות האור על הארץ, או התייצבות מחזורי הסיבוב של הירח והארץ.
ולגישתי העקרונית בסוגיה, אצטט משהו שכתבתי בעבר:
התורה היא ספר הוראה וציווי, היא לא מספרת סיפורים בעלמא, היא איננה ספר היסטוריה והיא לא באה ללמד אותנו קוסמולוגיה. אם כן יש לשאול מה מקום הסיפורים בה? יש לומר שיש להם מטרה מסוימת. על כתיבת סיפור הבריאה כבר תמהו חכמים מקדמת דנה (ראה: ב"ר א, ב; עמ' 4). נראה שתכלית סיפור הבריאה איננה ללמד איך התהווה העולם מבחינה פיזית, אלא ללמד אותנו על היוצר, "אל עליון, קונה שמים וארץ" (זאת אומר אברהם המכיר בבעל הבירה. בהבראם באברהם, בעבור המאמין). התיאור הזה הוא רק זכר לעיקר. שבעת הימים גם הם זכר לכך, שבת היא זכר למעשה בראשית (שהוא עיקר). כשיש זכר ועיקר ניתן לבצע שינויים בזכר, לכן לדעתי סיפור הבריאה המקראי מקיים את העיקר שהוא אמונה בחידוש העולם ובבורא. הזמן איננו משנה, הוא חסר משמעות "שהימים והשעות כחוט השערה לפני המקום" (תוספתא, עדיות א, יא), מדת יום ומדת לילה הן רק לצורך הבחנה. לא בא המקרא להורות סדר הבריאה.
אני חושב שכל נסיון שילוב בין סיפור הבריאה המקראי לבין הידע המדעי הוא די מביך מיסודו.
העצים נוצרו ביחד עם שאר הצמחים ביום השלישי? חיות הים כולל הדגים נוצרו ביום החמישי ביחד עם הציפורים?
לא יכול להיות יותר רחוק מהאמת.
הדגים התפתחו הרבה לפני העצים הראשונים.. והציפורים נוצרו באותו זמן? מגוחך..
העצים נוצרו ביחד עם שאר הצמחים ביום השלישי? חיות הים כולל הדגים נוצרו ביום החמישי ביחד עם הציפורים?
לא יכול להיות יותר רחוק מהאמת.
הדגים התפתחו הרבה לפני העצים הראשונים.. והציפורים נוצרו באותו זמן? מגוחך..
אנונימי
אמת מדעית משתנה לפי מצב רוח של אנשים? על מה אתה מדבר בדיוק?
ולא, אני לא צריך להכיר את היהדות לעומק כדי להשגיח בעובדה שסיפור הבריאה לא מתואם למציאות.
ולא, אני לא צריך להכיר את היהדות לעומק כדי להשגיח בעובדה שסיפור הבריאה לא מתואם למציאות.
אנונימי
סיפור הבריאה דווקא תואם באופן די מפליא למציאות.
השמש לא נבראה אחרי, והנה ראייה מהפסוקים:
" ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים. והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן"
שים לב שיש הארכה יוצאת דופן במטרת המאורות לעומת כל שאר הנבראים.
והמטרות שלהם זה: להבדיל בין היום ובין הלילה, להאיר על הארץ.
ביום שלפני (היום השלישי) נבראו 2 דברים: היבשה והצמחים.
עכשיו מובן למה בריאת המאורות נאמרה רק עכשיו, כי רק אחרי היום השלישי הם יכולות לקיים את מטרותיהם.
כדי להבדיל בין היום ללילה צריך שיהיה יצור שמשנה לו עצם זה שזה יום או לילה, כלומר אם אין אף אחד שזה משנה לו שהשמש מבדילה ביום ובלילה אז זה חסר מטרה. ולכן רק אחרי בריאת הצמחים (היצור הראשון שמשנה לו אם זה יום או לילה כי הם עושים פוטוסינטזה) המאורות יכלו לקיים את מטרתם.
כדי להאיר על הארץ צריך קודם כל שתהיה ארץ. וזה יכול להיות רק אחרי שהיבשה נראתה ביום השלישי.
ככה כל הקשיים מובנים, הקושי שמאריכים במטרת המאורות, הקושי למה ביום השלישי נבראו 2 בריאות (כי קיום מטרת המאורות תלויה בשניהם), וגם קשיים נוספים כמו לשון המאמר ועוד דברים שצריך יותר ללמוד יותר כדי להבין
השמש לא נבראה אחרי, והנה ראייה מהפסוקים:
" ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים. והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן"
שים לב שיש הארכה יוצאת דופן במטרת המאורות לעומת כל שאר הנבראים.
והמטרות שלהם זה: להבדיל בין היום ובין הלילה, להאיר על הארץ.
ביום שלפני (היום השלישי) נבראו 2 דברים: היבשה והצמחים.
עכשיו מובן למה בריאת המאורות נאמרה רק עכשיו, כי רק אחרי היום השלישי הם יכולות לקיים את מטרותיהם.
כדי להבדיל בין היום ללילה צריך שיהיה יצור שמשנה לו עצם זה שזה יום או לילה, כלומר אם אין אף אחד שזה משנה לו שהשמש מבדילה ביום ובלילה אז זה חסר מטרה. ולכן רק אחרי בריאת הצמחים (היצור הראשון שמשנה לו אם זה יום או לילה כי הם עושים פוטוסינטזה) המאורות יכלו לקיים את מטרתם.
כדי להאיר על הארץ צריך קודם כל שתהיה ארץ. וזה יכול להיות רק אחרי שהיבשה נראתה ביום השלישי.
ככה כל הקשיים מובנים, הקושי שמאריכים במטרת המאורות, הקושי למה ביום השלישי נבראו 2 בריאות (כי קיום מטרת המאורות תלויה בשניהם), וגם קשיים נוספים כמו לשון המאמר ועוד דברים שצריך יותר ללמוד יותר כדי להבין
מה הקשר לפיזיולוגיה? השיקולים מגיעים מקוסמולוגיה ומגאולוגיה.
על מה המינוסים? אם מישהו לא מבין את ההיגיון או שיש לו דרך לסתור אותו אז בבקשה תגידו.