המצב הנפשי שלי לא טוב..

פני ליועצת בית הספר

פסיכיאטר, או ליועצת.

תנסי למצוא דברים שמשמחים אותך

לפני שאת הולכת לפסיכולוגית, עדיף לך ללכת ליועצת בית ספר שתגיד לך מה היא ממליצה, אולי זה משהו בבית/אולי צריך טיפול רגשי (פסיכולוג), בכל מקרה אל תפני ישר לפסיכולוג תראי ממה הבעיה נובעת

לדבר עם ההורים או יועצת

דבר ראשון לא צריך להלחץ נכון לפעמים אי אפשר להפיל הכל על גיל התבגרות אבל זה כל מה שזה... בתכלס גיל התבגרות משפיע עלינו יותר ממש שאנחנו מצפים... דכאון, אי ריכוז, לחשוב כל הזמן מה חושבים עליי מה הם מצפים ממני, ובתכלס כן גם לא אכפת לך מכלום. רוב הפעמים עוזר לעבור את התקופה הזאת בלשתף דברים שקורים לך או עוברים עלייך כמו יועצת, פסיכולוגית,אמא ואבא או אפילו סתם חברה. אני פה לכל דבר מוזמנת לפנות אליי

יקרה,
שומעת ממילותייך את גודל המועקה וחוסר הטעם שאת מרגישה, את התסכול מכך שנראה שהכל בתוכך כבוי.. אולי אפילו כאילו להבה שהייתה בתוכך כבתה. מתארת לעצמי עד כמה את מותשת וחסרת אונים אל מול הואקום העצום שאת מתארת..
אך ממה ששאלת עולה גם אולי תחושה של תקווה.. למצוא את הדרך לעבור את התקופה הזו.. שומעת את קריאת העזרה שמהדהדת את הרצון הגדול לשינוי.
יקירתי, חשוב שלא תישארי לבד עם התחושות האלו.. אינני יודעת האם שיתפת בכך אדם בסביבתך. אולי אם תרצי תוכלי לנסות ולשתף מישהו קרוב, אדם שאת סומכת עליו שיוכל לנסות ולהיות אוזן קשבת
בנוסף לכך אני מתנדבת בעמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת), וארצה להזמין אותך אלינו לצ'אט אנונימי עם אחד המתנדבים שלנו, בו תוכלי לשתף, לפרוק ולמצוא אוזן קשבת.. מצרפת לך קישור לצ'אט אליו תוכלי לפנות בכל יום מלבד שישי בין 21-00 ובשעות הבוקר בין 10-13 מלבד שבת.
שלך,
מתנדבת סהר.