אפשר ביקורת בונה על מה שכתבתי

מסתגרת מתחת לסדינים, כן זה גיל ההתבגרות, ההתפגרות.
קשה, כואב ואף אחד לא יכול לשמוע כמה אני צועקת כי החיוך שלי, החיוך שלי משתיק את הצעקה. הוא משתיק כל חשד שמשהו בי לא בסדר, שאני פגועה.
אל תאמינו לחיוך, חיוך הוא שקר. הוא זיוף.
מנסה לשים לב לאנשים אני רוצה לשים לב לאנשים, אני לא רוצה שאף אחד יפגע, הבעיה מתחילה שככה לא מתנהגת הסביבה, היא אלימה, היא פוגענית, היא לא דופקת דין ולא חשבון. היא כנה, היא מכינה אותנו, ליום שבו נצטרך אותה באמת.
חיוך הוא שקר. הוא זיוף. לא תמיד. אבל יש מקרים.