כתבתי שיר קצרצר, דעתכם?

לב יקר שלי רק אל תכאב, אני יודעת. לפעמים זה כיף לחזור לעבר, לגעגועים, לזכרונות החמימים שעטפו אותך ביום סגרירי וקריר שכזה..
והמוח אז מציץ ושואל בחוכמה! 'ואז? מה קורה אחרי..? '
-הו. צדקת מוח. ברגע שאתה מתעורר מאותו הגעגוע החם.. העוטף..
אתה שוב חוזר לאותה מציאות קרה ובודדה.
לכן, אני שואלת, לב יקר..
האם זה באמת שווה להתנחם בגעגוע? כאשר אתה יודע שהוא רגעי.
זה כמו לזלול חפיסת שוקולד, בהנאה והתענגות, אבל לדעת שאחריה תבוא החרטה של הבולמוס הקלורי.
לפעמים אנחנו יודעים שזה לא יעשה לנו טוב, אבל אנחנו חלשים מידיי מכדי לסרב.
אבל לא..! לא עוד.
הפעם אהיה חזקה.
הפעם לא אסתכל לאחור.
רק הפעם...!!
בבקשה.
בשבילי.
לא בשבילו.

~נכתב ביום גשום~