אני באמת רק רוצה שתקראו ובבקשה לא למחוק לי..

היום אחרי המון זמן הבנתי.. הבנתי שאני רק רוצה לרזות אני 1.63 ושוקלת משהו כמו 58,אני בת 16.
זה מעציב אותי שאמא שלי קוראת לי שמנה ושחברה שלי שוקלת פחות ממני בהמון,אני נראית כמו אמא שלה..אני רק רוצה לרדת במשקל בלי לראות בעיניים..רזה זה יפה. אני לא שמנה סתם ילדונת עם שומן.. ועכשיו עשיתי משהו שאני מרגישה לגביו קצת נוראית..הקאתי.. פשוט הלכתי לשירותים ודחפתי אצבעות לגרון.. זה כאב לי והרגיש לי כל כך טוב..הבטן טיפה כואבת לי הגרון קצת שורף אבל חייכתי כשהקאתי..הרגשתי מוזר כי מקיאים רק כשחולים.. אבל אמא לפחות תגיד לי שאני רזה כמו אחותי..היא תגיד לי שבסדר לשים חולצת בטן כי הצמיג הקטן כבר לא יהיה קיים אני בסדר עכשיו.. זה מספק אותה.. אני אלבש בגד צמוד ולא אהיה פרה.. אני אהיה יפה יותר.. אבל מה לעשות עכשיו.. מה לאכול? לא לאכול? לשתות תה ירוק? לבכות? לשמוח? לעשות ספורט עד שהנשמה שלי תבכה? מה?