היום איבדתי את החברה הכי טובה שלי לתמיד.

אנחנו תמיד רבות ובסוף משלימות, אני מנסה כמה שפחות לריב איתה וכמה שפחות לדבר אליה לא יפה אבל היא בן אדם כזה.
הפעם לא יכולתי שלא להחזיר לי היא אמרה לי דברים כל כך קשים והעלתה דברים שרציתי לשכוח.
לחשוב שבעצמה אמרה שאני לא חברה אמיתית למרות שהיא העלתה דברים שאני אישית מנסה לשכוח.
לחשוב שחשבתי שהיא חברה אמיתית ושבאת בטחתי בה והאמנתי בה שזה לא משהו שקורה להרבה אנשים.
אני לא טיפוס שנפתח מהר.
זה כואב לי לחשוב שזה לא מזיז לה אפילו שהיא איבדה אותי.
היינו חברות קרוב ל3 שנים. שלא זזנו אחת מהשנייה חוץ מהריבים הקטנים שהיו לנו.
זאת הייתה אשמתי שרבנו מהתחלה אני מרגישה רע על משהו שאף אחד לא היה רב עליו.
אבל היא חיפשה לריב איתי כבר הרבה זמן כנראה שזאת הייתה הזדמנות טובה בשבילה.


סליחה שהייתם צריכים לקרוא את זה פשוט הייתי חייבת לכתוב את זה...