2 תשובות
מותר, יש רק מנהג שלא. אבל מלאה פשוטה, כגון טלפון וודאי שמותר. המנהג הוא זה רק לא לעשות המלאכה, כגון זאת שאסורה בחול המועד.
"פורים מותר בעשיית מלאכה. ובמקום שנהגו שלא לעשות -- אין עושין. (והאידנא נהגו בכל מקום שלא לעשות) (כל בו). והעושה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם אלא אם הוא בנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו או אבורנקי של מלכים ושרים:
הגה: ומותר לעשות כל מלאכת מצוה כגון לכתוב פסקי הלכות וכן מותר לעשות אפילו מלאכות גמורות לצורך פורים (ת"ה סי' קי"ב)" (אורח חיים, סימן תרצו, סעיף א).
משנה ברורה
(א) מותר בעשיית מלאכה: דאע"ג דכתיב משתה ושמחה ויו"ט מ"מ לא קיבלו עליהם לעשותו יו"ט אכן אח"ז נהגו מעצמן באיזה מקומות שלא לעשות:
(ב) אין עושין: וע"י עכו"ם שרי:
(ג) בכל מקום שלא לעשות: ופרקמטיא מותר ששמחה היא לו:
(ד) סימן ברכה: כגון אם זורע איזה דבר אינו מצמיח [ב"י] אבל הרא"ם כתב שאינו מרויח אבל אינו מפסיד ג"כ [מ"א]:
(ה) או אבורנקי של מלכים: שנוטעים לצל להסתופף בצלו:
(ו) פסקי הלכות: ופשטי המקרא ואגרת שלום ומזכרת חובותיו וכן כל דבר שא"צ עיון גדול. וכתב בסי' עמודי שמים דמ"מ יש לראות שלא ימשוך בה ויתבטל משמחת פורים. מגילה מותר לכתוב בפורים:
"פורים מותר בעשיית מלאכה. ובמקום שנהגו שלא לעשות -- אין עושין. (והאידנא נהגו בכל מקום שלא לעשות) (כל בו). והעושה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם אלא אם הוא בנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו או אבורנקי של מלכים ושרים:
הגה: ומותר לעשות כל מלאכת מצוה כגון לכתוב פסקי הלכות וכן מותר לעשות אפילו מלאכות גמורות לצורך פורים (ת"ה סי' קי"ב)" (אורח חיים, סימן תרצו, סעיף א).
משנה ברורה
(א) מותר בעשיית מלאכה: דאע"ג דכתיב משתה ושמחה ויו"ט מ"מ לא קיבלו עליהם לעשותו יו"ט אכן אח"ז נהגו מעצמן באיזה מקומות שלא לעשות:
(ב) אין עושין: וע"י עכו"ם שרי:
(ג) בכל מקום שלא לעשות: ופרקמטיא מותר ששמחה היא לו:
(ד) סימן ברכה: כגון אם זורע איזה דבר אינו מצמיח [ב"י] אבל הרא"ם כתב שאינו מרויח אבל אינו מפסיד ג"כ [מ"א]:
(ה) או אבורנקי של מלכים: שנוטעים לצל להסתופף בצלו:
(ו) פסקי הלכות: ופשטי המקרא ואגרת שלום ומזכרת חובותיו וכן כל דבר שא"צ עיון גדול. וכתב בסי' עמודי שמים דמ"מ יש לראות שלא ימשוך בה ויתבטל משמחת פורים. מגילה מותר לכתוב בפורים:
שואל השאלה:
נגיד טלפון
נגיד טלפון
אנונימית