6 תשובות
נשמע לי שאת פשוט ביישנית מאוד ואם מישהו שאת לא כזה מרגיש איתו בנוח אז את מסתגרת אבל זה משפחה שלך תנסי להשתחרר מזה טיפה ולשבת ולדבר איתם קצת להכיר אותם יותר אם את מרגישה שממש את לא יכולה וזה מאמץ גדול מבחינתך אולי תנסי לבדוק את זה באמת יכול להיות שזאת חרדה חברתית
שואל השאלה:
להגיד לך את האמת נשמע לי שאתה באת קצת במוד של להעביר ביקורת ופחות כוונה לתת עצות אמיתיות ,
"ביישנית מאוד" זו לא ההגדרה הנכונה בכלל ואני דווקא כן אחת שמקשיבה גם לדברים שפחות כיף לי לשמוע על עצמי. אבל בזה אני יכולה להגיד לך שלא קלעת במטרה אפילו הרחקת ממנה.
העיניין עם המשפחה, הסברתי כבר שעם המשפחה מצד האמא אני מרגישה הכי נוח ועם המשפחה מצד האבא אני פחות מרגישה בנוח.
זה הכל .
קצת מבאס לדעת שבמקום לקבל מקום תומך ועוזר באמת , מקבלים ביקורת שלא משקפת את המציאות שלך.
בסה"כ רציתי לקבל פיתרון מסויים לזה, אני יודעת שזו לא בעיה גדולה ב"ה אבל כן זה משהו שיהיה חשוב לי להעלים.
פתרון אמיתי ומוכח הייתי רוצה ופחות ביקורת .
אבל זה שלך .
תודה .
להגיד לך את האמת נשמע לי שאתה באת קצת במוד של להעביר ביקורת ופחות כוונה לתת עצות אמיתיות ,
"ביישנית מאוד" זו לא ההגדרה הנכונה בכלל ואני דווקא כן אחת שמקשיבה גם לדברים שפחות כיף לי לשמוע על עצמי. אבל בזה אני יכולה להגיד לך שלא קלעת במטרה אפילו הרחקת ממנה.
העיניין עם המשפחה, הסברתי כבר שעם המשפחה מצד האמא אני מרגישה הכי נוח ועם המשפחה מצד האבא אני פחות מרגישה בנוח.
זה הכל .
קצת מבאס לדעת שבמקום לקבל מקום תומך ועוזר באמת , מקבלים ביקורת שלא משקפת את המציאות שלך.
בסה"כ רציתי לקבל פיתרון מסויים לזה, אני יודעת שזו לא בעיה גדולה ב"ה אבל כן זה משהו שיהיה חשוב לי להעלים.
פתרון אמיתי ומוכח הייתי רוצה ופחות ביקורת .
אבל זה שלך .
תודה .
אנונימית
אולי לא הבנתי אותי נכון לא מעביר עלייך ביקרות סך הכל רושם לך מה שחשבתי והצעתי לך דרך פשוט אמרתי לך שאני לא חושב שיש לך חרדה חברתית אלא שאת פשוט ביישנית ושתנסי לדבר איתם ואם את לא מצליחה לעשות את זה אז יש סיכוי שזה כן חרדה ואז תוכלי ללכת לפסיכולוג או משהו שיבדוק את זה וינסה לעזור לך
שואל השאלה:
אוקיי , הבנתי אותך.
אז הייתי רוצה דווקא שתתן לי פתרון יותר הגיוני כי אני יודעת שכביכול זה מה שאני אמורה לעשות להיפתח ולנסות יותר .. וזה לא שאני לא מדברת איתם במפגשים משפחתיים אבל מרגישה פשוט פחות בנוח וגם שלא כל כך אכפת להם ממנו כי כביכול אותנו הם פחות רואים ואלינו הם פחות קרובים פיזית. לכן תודה אבל זה לא יעזור שתגיד לי לעשות את זה כי זה בדיוק מה שעומד בפניי וקשה לי איתי אבל מה הדבר האחר שכן יכול לעזור לי?
אוקיי , הבנתי אותך.
אז הייתי רוצה דווקא שתתן לי פתרון יותר הגיוני כי אני יודעת שכביכול זה מה שאני אמורה לעשות להיפתח ולנסות יותר .. וזה לא שאני לא מדברת איתם במפגשים משפחתיים אבל מרגישה פשוט פחות בנוח וגם שלא כל כך אכפת להם ממנו כי כביכול אותנו הם פחות רואים ואלינו הם פחות קרובים פיזית. לכן תודה אבל זה לא יעזור שתגיד לי לעשות את זה כי זה בדיוק מה שעומד בפניי וקשה לי איתי אבל מה הדבר האחר שכן יכול לעזור לי?
אנונימית
אני מבינה אותך גם לי זה קורה הרבה אני גרה בצפון וכל המשפחה שלי מצד אבא גרים באשקלון... קודם כל תזכרי שזה הבית שלך וזה שהם נמצאים לך בבית זה לא אומר שאת צריכה להילחץ. ואני מציעה לך כשהם באים אחרי דקה או שתי דקות כזה לכי תגידי להם שלום ותתני חיבוק אחד או שניים זה לא כזה נורא אחרי זה יכול להיות שתרגישי יותר משוחררת תזכרי שאין לך ממה להתבייש ושאחרי הכל הם המשפחה שלך
בכיף מנסה לעזור אולי תלכי לעזרה מקצועית מה עם פסיכולוג שיאבחן אם יש לך את זה באמת יסביר לך את דרכי הטיפול הקיימות ?
באותו הנושא: