27 תשובות
לאכול אגוזים
ירקות בצבע ירוק
מים עם לימון
ירקות בצבע ירוק
מים עם לימון
וברצינות, אל תתעסקי בשטויות.
רוצה להרזות? גרעון קלורי.
לא חסר מידע באינטרנט.
רוצה להרזות? גרעון קלורי.
לא חסר מידע באינטרנט.
אני חושבת שזה תלוי בבן אדם. או שיש לך מהיר או איטי, ככה זה.
אבל אם את רוצה לנסות את מה שכתבו למעלה, תנסי לבדוק באינטרנט ולקרוא על זה :)
בהצלחה!!
אבל אם את רוצה לנסות את מה שכתבו למעלה, תנסי לבדוק באינטרנט ולקרוא על זה :)
בהצלחה!!
בעיקרון אם דפקת לך את קצב חילוף החומרים אפשר לנסות לאזן ולקוות לטוב.
להעלות קלוריות בהדרגה ולהישאר על נייטרלי מספר חודשים יהיה טוב.
*לא להגיע למצב כזה אף פעם.
להעלות קלוריות בהדרגה ולהישאר על נייטרלי מספר חודשים יהיה טוב.
*לא להגיע למצב כזה אף פעם.
ללעוס את האוכל כמה שיותר
לפי מאמר של מייק ביקוב אפשר להבין שזה די חרטא, מה שכן יש דרכים לשרוף קלוריות מבלי לשים לב(מה שכנראה אותם שחיפים עושים מבלי לדעת)
חילוף חומרים מהיר ונטייה להשמנה, לא בהכרח קיימים כמו שאתם חושבים --> מכירים את זה שאוכל ג'אנק כל היום ונשאר רזה?
**************
פוסט זה נטו מחשבה אישית מלקט רחב של מחקרים וניסיון אישי במעבדה נוירוביולוגית (על עכברים) איי שם ברחבי ארה"ב. כשאומרים שלאחד יש נטייה להשמנה או חילוף חומרים מהיר, למה מתכוונים? אחד יחשוב שגנטית אותו אחד יכול לאכול כל מה שהוא רוצה ולא להשמין. הרי לרובינו יצא לצפות באדם או שניים שאנו מכירים אישית שכל היום זולל לאפות עם שווארמה, ממתקים וחטיפים ולא עולה אף לא גרם אחד במשקל בזמן שאם אנו רק נריח את הדברים הללו נעלה במשקל. מדכא, נכון?
**************
בפועל, כנראה שאין שוני משמעותי ברמת חילוף החומרים מבחינה אנרגטית במידה ושני אנשים עם נתונים פיזיולוגים זהים הם סטטיים לחלוטין (נניח שוכבים על הגב כל היום במיטה). לבצע מחקרים כאלו כנראה יהיו לא אתים מאחר וידרשו מאדם כזה או אחר לשכב במיטה במשך שבועות מבלי לזוז כלל. מבחינה אנרגטית השוני ברובו כנראה נמצא ברמת הפעילות גופנית לא יזומה (neat non-exercise activity thermogenesis). neat במילים אחרות זה כל פעילות גופנית שאתם מבצעים באופן לא יזום: ללכת ממקום למקום, להתקלח, לשטוף את הבית ואפילו דברים ביזריים כמו להקפיץ את הברך מתחת לשולחן במשרד רוב היום כל אלו יכולים לשרוף מאות ולעיתים אף אלפי קלוריות ביום.
החוקר levine הראה את זה באופן תדיר במחקרים שביצע בעשורים האחרונים וכך גם בספר שכתב על כל הנושא. מה זה בעצם אומר שוני ברמות ה-neat בין אנשים? כנראה שמדובר על כך שמבחינה גנטית (ברמה המוחית) חלק מאיתנו מתוכנתים לזוז יותר במהלך היום ולהגיב שונה לעודף או חוסר באנרגיה (קלוריות). באחד מהמחקרים של levine המשתתפים צרכו עודף של 1,000 קלוריות ביממה במשך כחודשיים. השוני בין אישי בין המשתתפים היה אדיר, כאשר משתתף אחד לא העלה כלל במשקל ובקצה השני משתתף אחר העלה כ-6.5 ק"ג. דווקא אלו שטענו שהם יכולים לאכול כל מה הבא ליד ולא להעלות במשקל העלו הכי הרבה במשקל באותו המחקר.
אז מה זה אומר בפועל?
**************
בפועל, כנראה השוני הגנטי הוא ברמה הנוירוביולוגית, איי שם באזור הוויסות הגדול במוח, ההיפותלמוס. אחת מההשערות שנוירופפטיד בשם orexin, שאחראי על בקרת הרעב (ואני אישית ראיתי את זה במעבדה על בסיס קבוע על עכברים), גם עלול להיות אחראי בין היתר על התגובה שלנו לפעילות הגופנית ולהשפיע על הדרישה הקלורית היומית. ההשערה היא שאלו שאוכלים כל היום לאפות וחטיפים הם כנראה אלו שמתזזים את עצמם כל היום ושורפים הרבה קלוריות בפעילות גופנית לא יזומה. אם נשאיר אותם בבית שבוע ונתן להם לאכול בדיוק את אותם המאכלים ובאותה הכמות שהם אוכלים ביומיום, הם כנראה ללא עוררין יעלו במשקל.
לסיכום, חילוף החומרים כנראה דיי דומה בין בני אדם. גנים של אדם עם עודף משקל הם כנראה גנים שגורמים לאותו אחד לזוז פחות במהלך היום באופן לא יזום ולכן יצטרך לבצע את רוב הפעילות שלו באופן יזום (בחדר הכושר לדוגמה). כך בעצם נמצא את עצמנו שונים אחד מהשני, גם בצריכה הקלורית היומית וגם מבחינת הרכב הגוף. כדי להעלות את סך הפעילות הגופנית הלא יזומה נסו את הדברים הבאים:
1. קחו את המדרגות ולא את המעלית זה יכול להתבטא במאות קלוריות בשבוע
2. תחנו רחוק הכי רחוק שאפשר ותלכו ברגל. תפסיקו להסתובב שעות ליד דלת הכניסה לקניון או המשרד רק כדי למצוא חנייה 2 מטר מהדלת ולהרגיש טוב עם עצמכם.
3. במקום לשכור שירותי ניקיון, תנקו את הבית לבד. זה בפני עצמו יכול לשרוף כמה מאות קלוריות ביום.
4. צאו להליכות של 30-45 דקות עם הכלב. אם אין לכם כלב, אולי כדאי לאמץ אחד.
5. צאו לסיבוב בקניון. הליכה של שעתיים בקניון יכולה לשרוף כמה מאות קלוריות
חילוף חומרים מהיר ונטייה להשמנה, לא בהכרח קיימים כמו שאתם חושבים --> מכירים את זה שאוכל ג'אנק כל היום ונשאר רזה?
**************
פוסט זה נטו מחשבה אישית מלקט רחב של מחקרים וניסיון אישי במעבדה נוירוביולוגית (על עכברים) איי שם ברחבי ארה"ב. כשאומרים שלאחד יש נטייה להשמנה או חילוף חומרים מהיר, למה מתכוונים? אחד יחשוב שגנטית אותו אחד יכול לאכול כל מה שהוא רוצה ולא להשמין. הרי לרובינו יצא לצפות באדם או שניים שאנו מכירים אישית שכל היום זולל לאפות עם שווארמה, ממתקים וחטיפים ולא עולה אף לא גרם אחד במשקל בזמן שאם אנו רק נריח את הדברים הללו נעלה במשקל. מדכא, נכון?
**************
בפועל, כנראה שאין שוני משמעותי ברמת חילוף החומרים מבחינה אנרגטית במידה ושני אנשים עם נתונים פיזיולוגים זהים הם סטטיים לחלוטין (נניח שוכבים על הגב כל היום במיטה). לבצע מחקרים כאלו כנראה יהיו לא אתים מאחר וידרשו מאדם כזה או אחר לשכב במיטה במשך שבועות מבלי לזוז כלל. מבחינה אנרגטית השוני ברובו כנראה נמצא ברמת הפעילות גופנית לא יזומה (neat non-exercise activity thermogenesis). neat במילים אחרות זה כל פעילות גופנית שאתם מבצעים באופן לא יזום: ללכת ממקום למקום, להתקלח, לשטוף את הבית ואפילו דברים ביזריים כמו להקפיץ את הברך מתחת לשולחן במשרד רוב היום כל אלו יכולים לשרוף מאות ולעיתים אף אלפי קלוריות ביום.
החוקר levine הראה את זה באופן תדיר במחקרים שביצע בעשורים האחרונים וכך גם בספר שכתב על כל הנושא. מה זה בעצם אומר שוני ברמות ה-neat בין אנשים? כנראה שמדובר על כך שמבחינה גנטית (ברמה המוחית) חלק מאיתנו מתוכנתים לזוז יותר במהלך היום ולהגיב שונה לעודף או חוסר באנרגיה (קלוריות). באחד מהמחקרים של levine המשתתפים צרכו עודף של 1,000 קלוריות ביממה במשך כחודשיים. השוני בין אישי בין המשתתפים היה אדיר, כאשר משתתף אחד לא העלה כלל במשקל ובקצה השני משתתף אחר העלה כ-6.5 ק"ג. דווקא אלו שטענו שהם יכולים לאכול כל מה הבא ליד ולא להעלות במשקל העלו הכי הרבה במשקל באותו המחקר.
אז מה זה אומר בפועל?
**************
בפועל, כנראה השוני הגנטי הוא ברמה הנוירוביולוגית, איי שם באזור הוויסות הגדול במוח, ההיפותלמוס. אחת מההשערות שנוירופפטיד בשם orexin, שאחראי על בקרת הרעב (ואני אישית ראיתי את זה במעבדה על בסיס קבוע על עכברים), גם עלול להיות אחראי בין היתר על התגובה שלנו לפעילות הגופנית ולהשפיע על הדרישה הקלורית היומית. ההשערה היא שאלו שאוכלים כל היום לאפות וחטיפים הם כנראה אלו שמתזזים את עצמם כל היום ושורפים הרבה קלוריות בפעילות גופנית לא יזומה. אם נשאיר אותם בבית שבוע ונתן להם לאכול בדיוק את אותם המאכלים ובאותה הכמות שהם אוכלים ביומיום, הם כנראה ללא עוררין יעלו במשקל.
לסיכום, חילוף החומרים כנראה דיי דומה בין בני אדם. גנים של אדם עם עודף משקל הם כנראה גנים שגורמים לאותו אחד לזוז פחות במהלך היום באופן לא יזום ולכן יצטרך לבצע את רוב הפעילות שלו באופן יזום (בחדר הכושר לדוגמה). כך בעצם נמצא את עצמנו שונים אחד מהשני, גם בצריכה הקלורית היומית וגם מבחינת הרכב הגוף. כדי להעלות את סך הפעילות הגופנית הלא יזומה נסו את הדברים הבאים:
1. קחו את המדרגות ולא את המעלית זה יכול להתבטא במאות קלוריות בשבוע
2. תחנו רחוק הכי רחוק שאפשר ותלכו ברגל. תפסיקו להסתובב שעות ליד דלת הכניסה לקניון או המשרד רק כדי למצוא חנייה 2 מטר מהדלת ולהרגיש טוב עם עצמכם.
3. במקום לשכור שירותי ניקיון, תנקו את הבית לבד. זה בפני עצמו יכול לשרוף כמה מאות קלוריות ביום.
4. צאו להליכות של 30-45 דקות עם הכלב. אם אין לכם כלב, אולי כדאי לאמץ אחד.
5. צאו לסיבוב בקניון. הליכה של שעתיים בקניון יכולה לשרוף כמה מאות קלוריות
הייתי לוקח בעירבון מוגבל את הכמות קלוריות שבאמת שורפים (אלפי קלוריות בהזזת הברך, אני בספק, כנראה הוא מדבר על הקיצון)
זה תלוי קצת בתזונה והרבה בגנטיקה.
תכין מאיץ חלקיקים תפוצץ אותו בזמן סערת ברקים תצא החוצה תפגע מברק תהיה בתרדמת 9 חודשים ואז חילוף החומרים שלך יהיה ממש מהיר
לאכול הרבה מוצרי חלב, לעשות ספורט
לאכול חריף
בעיקרון אין דבר כזה חילוף חומרים מהיר
אנשים שיכולים לאכול הרבה ולא להרזות הם או אנשים שאוכלים הרבה בימים מסוימים ואז בימים מסוימים לא יאכלו כמעט כי אין להם תיאבון(ואז יוצא להם מאזן שבועי ניטרלי) או שאנשים שמאוד מאוד פעילים ביום יום במודע ולא במודע וכתוצאה מכך שורפים המון קלוריות וככה יכולים "להרשות לעצמם" לאכול מה שהם רוצים בלי להשמין
אנשים שיכולים לאכול הרבה ולא להרזות הם או אנשים שאוכלים הרבה בימים מסוימים ואז בימים מסוימים לא יאכלו כמעט כי אין להם תיאבון(ואז יוצא להם מאזן שבועי ניטרלי) או שאנשים שמאוד מאוד פעילים ביום יום במודע ולא במודע וכתוצאה מכך שורפים המון קלוריות וככה יכולים "להרשות לעצמם" לאכול מה שהם רוצים בלי להשמין
אוכל חריף מזרז חילוף חומרים. מוכח מדעית.
אנשים עם "חילוף חומרים מהיר" הם אנשים קופצניים שזזים הרבה/אנשים גבוהים/גברים (כי יש להם יותר טוטסטרון) ואז הם שורפים המון קלוריות בלי לשים לב.
אבל יש דבר כזה להזיק לחילוף חומרים.
זה קורה בגלל הרעבה עצמית, הגוף נכנס למצב הרעבה.
במצב הזה הגוף אוגר כשומן (שומר בפנים) את כל מקורות האנרגיה שבתוכו.
אז בעצם כשאותו חולה יאכל תפוח אחרי הרעבה התפוח ישאר בבטן.
אז תדמיינו מה קורה אם הוא יחליט שהוא מת מרעב ואז ירוץ לאכול את כל מה שבא ליד.
הכל ישמר בפנים כי הגוף רוצה לשרוד כמה שיותר זמן וכדי לעשות את זה הוא שומר את האוכל בפנים וזה גורם להשמנה, ככה החילוף חומרים מעט.
גם כשאותו אדם יפסיק להרעיב את עצמו, הגוף עדיין ישמור בתוכו את האוכל וזה יגרום לו להגיע למשקל יותר גבוה מהמשקל של לפני ההרעבה.
אבל, כשהגוף יצא ממצב ההרעבה הוא יתחיל לרדת במשקל לאט לאט.
אבל יש דבר כזה להזיק לחילוף חומרים.
זה קורה בגלל הרעבה עצמית, הגוף נכנס למצב הרעבה.
במצב הזה הגוף אוגר כשומן (שומר בפנים) את כל מקורות האנרגיה שבתוכו.
אז בעצם כשאותו חולה יאכל תפוח אחרי הרעבה התפוח ישאר בבטן.
אז תדמיינו מה קורה אם הוא יחליט שהוא מת מרעב ואז ירוץ לאכול את כל מה שבא ליד.
הכל ישמר בפנים כי הגוף רוצה לשרוד כמה שיותר זמן וכדי לעשות את זה הוא שומר את האוכל בפנים וזה גורם להשמנה, ככה החילוף חומרים מעט.
גם כשאותו אדם יפסיק להרעיב את עצמו, הגוף עדיין ישמור בתוכו את האוכל וזה יגרום לו להגיע למשקל יותר גבוה מהמשקל של לפני ההרעבה.
אבל, כשהגוף יצא ממצב ההרעבה הוא יתחיל לרדת במשקל לאט לאט.
^^זה חרטא
כשהגוף נמצא במאזן קלורי שלילי גם אם הוא חריף מאוד הוא לא יכול "לאגור" את מה שנכנס אליו הוא חייב להשתמש בו כי חסר לו אנרגיה ואת האנרגיה החסרה הוא יפרק מרקמות השומן ובין היתר השריר אם הגרעון יהיה חריף
כשהגוף נמצא במאזן קלורי שלילי גם אם הוא חריף מאוד הוא לא יכול "לאגור" את מה שנכנס אליו הוא חייב להשתמש בו כי חסר לו אנרגיה ואת האנרגיה החסרה הוא יפרק מרקמות השומן ובין היתר השריר אם הגרעון יהיה חריף
^מה הבעיה ב"בצקים" ועל סמך מה רשמת את זה?
^^זה נכון, הוא יפרק את האנרגיה מרקמות השומן והשריר אבל כמו שאמרתי, הוא ישמור בתוכו כמה שיותר אוכל כדי שיהיה לו בכלל שומן לפרק ובגלל זה משמינים.
רק במצבים קיצוניים הגוף יפרק את רקמת השריר, כשממש בקושי נשאר שומן.
ואתה לא יכול להגיד למישהי שהיו לה הפרעות אכילה וחקרה על זה שנתיים שמה שהיא אומרת זה חרטא, לא הייתי כותבת כאן דברים שאני לא בטוחה בהם.
וחוץ מיזה, מה מסביר את זה שכשחזרתי לאכול כמו שצריך עליתי שבע קילו תוך כמה שבועות בודדים?
זה בגלל שהגוף המשיך לשמור בתוכו אנרגיה.
התחלתי להרזות אחרי כמה חודשיים ורק אחרי חצי שנה חזרתי למשקל ההתחלתי (לפני ההרעבה).
רק במצבים קיצוניים הגוף יפרק את רקמת השריר, כשממש בקושי נשאר שומן.
ואתה לא יכול להגיד למישהי שהיו לה הפרעות אכילה וחקרה על זה שנתיים שמה שהיא אומרת זה חרטא, לא הייתי כותבת כאן דברים שאני לא בטוחה בהם.
וחוץ מיזה, מה מסביר את זה שכשחזרתי לאכול כמו שצריך עליתי שבע קילו תוך כמה שבועות בודדים?
זה בגלל שהגוף המשיך לשמור בתוכו אנרגיה.
התחלתי להרזות אחרי כמה חודשיים ורק אחרי חצי שנה חזרתי למשקל ההתחלתי (לפני ההרעבה).
^מה? מאיפה הבאת את זה?
בהנחה שאת שורפת 2000 קלוריות ביום ואכלת נגיד רק 500(aka הרעבה) כל ה500 ינוצלו לאנרגיה ולצרכים של הגוף
הוא יאגור שומן רק כשיש לו יותר קלוריות ממה שהוא צריך לדוגמא כשאת שורפת 2000 ואוכלת 2300 אז הוא יאגור שומן(בהנחה ולא מתבצעת בניית מסת שריר). הגוף יאגור שומן רק בעודף קלורי לא בשום מצב אחר
ופירוק שריר לא קורה רק במצבים קיצוניים אם את עושה דיאטה דלה בחלבון בלי אימוני התנגדות ועם גרעון חריף אז הגוף יפרק שריר
לא יהיה לו חלבון אז הוא יפרק חלבון מהשריר, אם לא תשתמשי בשריר ולא תבצעי אימוני התנגדות הגוף יחשוב שהוא לא צריך אותו והוא יפרק אותו
בגרעון חריף גם יהיה פירוק שריר כי לגוף יש מגבלה מסוימת של כמה אנרגיה הוא יכול לקחת משומן(בערך 69 קלוריות לקילו שומן)
בקשר לשאלה שלך כנראה שעלית 7 קילו תוך שבועות בודדים כי עלית לזה בבום ממצב של 500 קלוריות לדוגמא עלית כנראה ל2000 ויותר קלוריות ביום העלייה הקיצונית במשקל נבעה בעיקר ממנגנונים הורמונליים שמתחילים להתאזן ו/או משתנים גנטיים שרצו אולי להחזיר אותך למצבך הקודם לפני הדיאטה ובמקום להעלות בהדרגה קלוריות ולתת לגוף לקבוע "סט פוינט" חדש פשוט העלת הכל בבת אחת וכנראה גם לא עקבת בימים האלה אחרי הקלוריות שאת צורכת וכתוצאה מכך היית במאזן קלורי חיובי גבוה
ואם התחלת להרזות רק אחרי חודשיים כנראה שלא באמת היית במאזן קלורי שלילי(יכול להיות מספירת קלוריות לא נכונה או משיטות כמו הקאה/משלשלים/ללעוס ולירוק וכו' שרוב האוכל כבר נספג בגוף והשיטות האלו לא באמת עוזרות)
בהנחה שאת שורפת 2000 קלוריות ביום ואכלת נגיד רק 500(aka הרעבה) כל ה500 ינוצלו לאנרגיה ולצרכים של הגוף
הוא יאגור שומן רק כשיש לו יותר קלוריות ממה שהוא צריך לדוגמא כשאת שורפת 2000 ואוכלת 2300 אז הוא יאגור שומן(בהנחה ולא מתבצעת בניית מסת שריר). הגוף יאגור שומן רק בעודף קלורי לא בשום מצב אחר
ופירוק שריר לא קורה רק במצבים קיצוניים אם את עושה דיאטה דלה בחלבון בלי אימוני התנגדות ועם גרעון חריף אז הגוף יפרק שריר
לא יהיה לו חלבון אז הוא יפרק חלבון מהשריר, אם לא תשתמשי בשריר ולא תבצעי אימוני התנגדות הגוף יחשוב שהוא לא צריך אותו והוא יפרק אותו
בגרעון חריף גם יהיה פירוק שריר כי לגוף יש מגבלה מסוימת של כמה אנרגיה הוא יכול לקחת משומן(בערך 69 קלוריות לקילו שומן)
בקשר לשאלה שלך כנראה שעלית 7 קילו תוך שבועות בודדים כי עלית לזה בבום ממצב של 500 קלוריות לדוגמא עלית כנראה ל2000 ויותר קלוריות ביום העלייה הקיצונית במשקל נבעה בעיקר ממנגנונים הורמונליים שמתחילים להתאזן ו/או משתנים גנטיים שרצו אולי להחזיר אותך למצבך הקודם לפני הדיאטה ובמקום להעלות בהדרגה קלוריות ולתת לגוף לקבוע "סט פוינט" חדש פשוט העלת הכל בבת אחת וכנראה גם לא עקבת בימים האלה אחרי הקלוריות שאת צורכת וכתוצאה מכך היית במאזן קלורי חיובי גבוה
ואם התחלת להרזות רק אחרי חודשיים כנראה שלא באמת היית במאזן קלורי שלילי(יכול להיות מספירת קלוריות לא נכונה או משיטות כמו הקאה/משלשלים/ללעוס ולירוק וכו' שרוב האוכל כבר נספג בגוף והשיטות האלו לא באמת עוזרות)
תכלס או גנים
או לאכול הרבה ירקות
או לאכול הרבה ירקות
תעלי מסת שריר
לעלות במסת שריר
שריר צורך יותר אנרגיה משומן.
שריר צורך יותר אנרגיה משומן.
מה שכתוב למעלה על המאמר לא נכון בכלל
אני 1.70 שוקלת 42 יכולה לשבת שעות בלי לזוז לאכול מלא ולא לעשות נאמבר 2 שלושה ימים ואני באותו משקל ואפילו יורדת ל41 או 40 נקודה משהו ואין לי שום הפרעות אכילה אני אוהבת לאכול
הפעם היחידה שעליתי במשקל במהירות שיא כמעט 4 קילו בחודש או חודשיים הייתה בטירונות כי כל יום היה בחדר אוכל תפוחי אדמה מלאים שמן וכמעט לא היה משהו אחר אז הייתי חייבת לקחת כדי לאכול משהו
ואחרי שהייתי יוצאת גם העמסתי חטיפים מהשקם ככה כל יום לפני שהגעתי לטירונות חשבתי שחילוף החומרים שלי בשיאו זה לא נכון פשוט אולי אני אוכלת מלא אבל לא מעמיסה שמן וחטיפים ברמה יומיומית כמו אז
זה תלוי במה שמכניסים לפה ובאמת כדאי ללעוס לאט בלי קשר זה בריא יותר
כשסיימתי את הטירונות ירדתי 4 קילו בלי לעשות כלום פשוט בסדיר לא היו מגישים רק שמן והיה הרבה יותר מבחר
אני 1.70 שוקלת 42 יכולה לשבת שעות בלי לזוז לאכול מלא ולא לעשות נאמבר 2 שלושה ימים ואני באותו משקל ואפילו יורדת ל41 או 40 נקודה משהו ואין לי שום הפרעות אכילה אני אוהבת לאכול
הפעם היחידה שעליתי במשקל במהירות שיא כמעט 4 קילו בחודש או חודשיים הייתה בטירונות כי כל יום היה בחדר אוכל תפוחי אדמה מלאים שמן וכמעט לא היה משהו אחר אז הייתי חייבת לקחת כדי לאכול משהו
ואחרי שהייתי יוצאת גם העמסתי חטיפים מהשקם ככה כל יום לפני שהגעתי לטירונות חשבתי שחילוף החומרים שלי בשיאו זה לא נכון פשוט אולי אני אוכלת מלא אבל לא מעמיסה שמן וחטיפים ברמה יומיומית כמו אז
זה תלוי במה שמכניסים לפה ובאמת כדאי ללעוס לאט בלי קשר זה בריא יותר
כשסיימתי את הטירונות ירדתי 4 קילו בלי לעשות כלום פשוט בסדיר לא היו מגישים רק שמן והיה הרבה יותר מבחר
אנונימית
תה ירוק יכול לעזור
שואל השאלה:
ממש תודה לכולם!
פעם ראשונה שלי בחמות!!!
ממש תודה לכולם!
פעם ראשונה שלי בחמות!!!
אם עקבת ודייקת על כל דבר ושקלת אוכל על הגרם כנראה עלית רק משקל של נוזלים ואין לזה ממש משמעות
ועדיין אין דבר כזה "מצב הישרדות/מצב הרעבה" שהגוף שומר בו את כל מה שהוא אוכל הוא תמיד ישתמש קודם כל במה שהכנסת לו ואז יפרק את השומן/שריר/גליקוגן
ועדיין אין דבר כזה "מצב הישרדות/מצב הרעבה" שהגוף שומר בו את כל מה שהוא אוכל הוא תמיד ישתמש קודם כל במה שהכנסת לו ואז יפרק את השומן/שריר/גליקוגן
^"הרעבה יוצרת בגוף מצב עקה שאתו הוא נאלץ להתמודד. כדי להכין עצמו לאפשרות של תקופות מחסור הגוף מכין *מחסני חירום*. המחסן הראשי הוא מאגרי שומן הנמצאים ברקמה התת-עורית במיקומים שונים בגוף, כגון באזור הירכיים אצל נשים ובאזור הבטן אצל גברים. המחסן השני בחשיבותו הוא גליקוגן - פחמימה שמאוחסנת בכבד ובשרירים ומתפרקת בעת הצורך לגלוקוז (סוכר) התרכובת העיקרית להפקת האנרגיה והנשימה התאית בגוף.
כאשר פוסקת אספקת המזון ואיתה אספקת הפחמימות (שמתפרקות בגוף לגלוקוז), לאחר כ-12 שעות, הגוף מתחיל לחוש במחסור ומשתמש במאגר הגליקוגן. מסיבה שאינה ידועה דיה, שלב זה מאופיין באובדן נוזלים ומלחים (כגון נתרן) דרך הכליות ובשל כך מלווה גם בירידה משמעותית במשקל. לאחר מכן, בתוך ימים בודדים, הגוף מכלה את כל רזרבת הגליקוגן. חלבון מתפרק בגוף לגליקוגן ולכן, כדי לייצר עוד ממנו, הגוף מתחיל לפרק חלבון, דהיינו לפרק שרירים (שם בעיקר נמצא החלבון), כולל שריר הלב."
"פגיעה בחילוף החומרים: בעת רעב ממושך פעילות בלוטת המגן מואטת, וההורמון תירוקסין, שמיוצר על ידה ומשפיע על קצב המטבוליזם בגוף, הופך להיות לא פעיל. כתוצאה מכך התהליכים המטבוליים מואטים וחלה ירידה בחילוף החומרים בגוף. ירידה זו היא מנגנון הגנה שמאפשר לגוף לשרוד עם כמות מזון מצומצמת, אך יחד עם זאת היא גורמת לשובת הרעב לחולשה, הרגשת קור וכאבי בטן."
כל מה שציטטתי נכתב על ידי: ד"ר אבי יצחקי- מומחה ברפואה פנימית ובמחלות זיהומיות ומנהל מרפאת מטיילים בראשון לציון.
כאשר פוסקת אספקת המזון ואיתה אספקת הפחמימות (שמתפרקות בגוף לגלוקוז), לאחר כ-12 שעות, הגוף מתחיל לחוש במחסור ומשתמש במאגר הגליקוגן. מסיבה שאינה ידועה דיה, שלב זה מאופיין באובדן נוזלים ומלחים (כגון נתרן) דרך הכליות ובשל כך מלווה גם בירידה משמעותית במשקל. לאחר מכן, בתוך ימים בודדים, הגוף מכלה את כל רזרבת הגליקוגן. חלבון מתפרק בגוף לגליקוגן ולכן, כדי לייצר עוד ממנו, הגוף מתחיל לפרק חלבון, דהיינו לפרק שרירים (שם בעיקר נמצא החלבון), כולל שריר הלב."
"פגיעה בחילוף החומרים: בעת רעב ממושך פעילות בלוטת המגן מואטת, וההורמון תירוקסין, שמיוצר על ידה ומשפיע על קצב המטבוליזם בגוף, הופך להיות לא פעיל. כתוצאה מכך התהליכים המטבוליים מואטים וחלה ירידה בחילוף החומרים בגוף. ירידה זו היא מנגנון הגנה שמאפשר לגוף לשרוד עם כמות מזון מצומצמת, אך יחד עם זאת היא גורמת לשובת הרעב לחולשה, הרגשת קור וכאבי בטן."
כל מה שציטטתי נכתב על ידי: ד"ר אבי יצחקי- מומחה ברפואה פנימית ובמחלות זיהומיות ומנהל מרפאת מטיילים בראשון לציון.
לירון לא עליתי ל2000 קלוריות
עליתי מ300 ל1000 אני כן עקבתי כי הייתי בתהליך החלמה אבל עדיין נפשית לא החלמתי באותו הזמן אז מאוד דייקתי עם ה1000 קלוריות.
הייתי במאזן קלורי שלילי, תאמין לי שהגוף זקוק ליותר מ300 קלוריות כדי לשרוד.
אני מבינה מה שאת אומר, הגוף מנצל את כל המשאבים שיש בעדיפות ראשונה אבל הוא גם אוגר אותם במקרים מסויימים בהם אותו אדם לא אוכל יום שלם אז הוא אוגר את כל המזון לפני שהוא מפרק אותו והוא מפרק אותו בהדרגה וסוג של שומר את האנרגיה לכמה שיותר זמן.
הוא יפרק את כל האנרגיה שהוא צריך אבל הוא ישמור קצת למחר למשל, זאת הכוונה שלי
עליתי מ300 ל1000 אני כן עקבתי כי הייתי בתהליך החלמה אבל עדיין נפשית לא החלמתי באותו הזמן אז מאוד דייקתי עם ה1000 קלוריות.
הייתי במאזן קלורי שלילי, תאמין לי שהגוף זקוק ליותר מ300 קלוריות כדי לשרוד.
אני מבינה מה שאת אומר, הגוף מנצל את כל המשאבים שיש בעדיפות ראשונה אבל הוא גם אוגר אותם במקרים מסויימים בהם אותו אדם לא אוכל יום שלם אז הוא אוגר את כל המזון לפני שהוא מפרק אותו והוא מפרק אותו בהדרגה וסוג של שומר את האנרגיה לכמה שיותר זמן.
הוא יפרק את כל האנרגיה שהוא צריך אבל הוא ישמור קצת למחר למשל, זאת הכוונה שלי