שיר שכתבתי ממש אשמח להערות

אני ועצמי, יחדיו
שלווה, וההר מזמין דממה עמוקה
נקום, נרד למעלה.

נסתכל ונתבונן ונצפה, נכיל
נסתכל, נתבונן, נצפה, עמוק

לא מפסיק, לא נרגע
רק רוצה, שלווה

לא קורה לי
מה מוצא בי?
מה חדש בי?
אני, עצמי, יחדיו

וההר מזמין דממה עמוקה
שלווה


השיר מדבר על הרצון של האני והעצמי לקבל אחד השני ולחיות בהרמוניה ושאיננו צריכים כל הזמן לרוץ ולהתקדם, שצריך לעצור ולהביט ברגעים הפשוטים של החיים.
אך שתי הבתים הראשונים הם רק הפנטזיה של הדמות להתמזג עם עצמו, הוא אינו מבין מה קורה איתו אך הוא יודע שהוא תמיד יהיה קשור לעצמו, גם אם הוא לא מבין את עצמו.
השתי שורות האחרונות מדברות על התקווה והשקט הפנימי שמזמינים את הדמות להיכנס לתוך עצמו בלי כל הרעש שמסביב