עברתי תקופה קשה והחלטתי ש..

שואל השאלה:
או שקראת רק את השורה הראשונה במה שרשמתי ..

אה אומייגוד חשבתי שאת הוחכת להתאבד.
ממש סליחה

שואל השאלה:
חלילה וחס

סליחה❤

לא הבנתי הכי נכון

לא, לא רק רציתי פרחים
אני קצת לא טובה בהבנה שח עברית
קראתי שהיא מחליטה להפסיק עם התקופה הקשה ותודה לכולם ושהיא שקחה כבד, קישרתי את זה חזה שהיא רוצה חהתאסד
זאת הייתה טעות ויצאתי טיםשה וחסרת טאקט, אבח לא, לא עשיתי את זה בשביל פרחים.

תקשיבי את צריכה להתרכז עם עצמך לדעת מה לך עושה טוב עושה לך טוב לדבר עם אנשים לפרוק להם תפרקי (אני פה בשביל זה) עושה לך טוב להתמודד לבד אז תתמודדי לבד אך מתמודדים חושבים חיובי מבינים שזאת תקופה אבל היא תעבור והיה טוב תנסי לעשות דברים שמשמחים אותך שגורמים לך להרגיש טוב עם עצמך אם פסיכולוג לא בא בחשבון תמצאי את האנשים שתוכלי לבא ולדבר לספר מה עובר עלייך שיתנו לך עצות אך להתמודד אני מציעה לך לדבר עם סהר הם באמת מדהימים שם ומנסיון אישי שלי יעזרו לך מאד אך לעלות את המוטיבציה ?
בדרך כלל מה שלי נגיד מעלה זה שאנשים מדגישים לי שהם פה איתי שאני יודעת שאני לא לבד אני זה באמת תלוי בבן אדם תעשי מה שמרגיש לך שלך יעשה טוב תרצי את עצמך ולא אחרים ואם את צריכה לדבר עם משהו לפרוק כל דבר אני פה יותר ממוזמנת לדבר איתי !❤

אלוהים יודע כמה שאני מבינה אותך... זה כאילו אני כתבתי את זה.
גם אני ביב מפחדת לסיים ואין לי אפילו חשק לשופינג ולא הלכתי כבר שבועיים לבית ספר וגם לא באלי ללכת.. הרזתי 12 קילו וגם אני כבר איבדתי את המוטיבציה כי אין לי כוח לעשות ספורט יותר
גם אותי חברות שלי עזבו
אני רוצה לעבוד ולעשות שיעורי נהיגה אבל אין לי חשק בכלל לצאת
ואי זה בול אני

אוקיי א י התייאשתי מהץלהסביר את עצמי.
סליחה אם פגעצי במישהו בכך שחא קראתי והבנתי את הסיטואציה.

בשנה שעברה הייתי בדיכאון רציני (מאובחן) כי אמא שלי הייתה בבית חולים חודשיים כל היום הייתי בבית של סבתא שלי (גרתי אצלה בתקופה הזאת) והיא לא יכלה לראות אותי ככה והזמינה את כל החברות שלי לבית זה העלה לי את המצב רוח והחלטתי באותו היום לעשות שינוי ולהפסיק להיות ממורמרת! כמובן שזה היה לאט צעד אחרי צעד.. עשיתי עיצוב מחדש לחדר,חזרתי לשגרה שלי,הסתפרתי וזה עשה לי הרגשה כלכך טובה שאני לא יכולה לתאר..
מצטערת על זה שזה ארוך אז בקיצור, אל תחזרי לשגרה אם את לא רוצה ואם את כן רוצה לאט לאט הכל טובxd
תעשי איזה שינוי שאת רוצה הרבה זמן שיגרום לך לחייך כשתקומי בבוקר❤

שמחת חיים? קל
מחשבה. יוצרת. מציאות.
תחשבי חיובי יהיה חיובי! בהתחלה זה לא קצת, אלא קשה אבל עם הזמן זה משתפר ובאמת שזה ליטרלי חשיבה חיובית; אני אצליח, אני יכולה לעשות את זה.... וכל הזמן לצחוק ולחייך ועוד משהו זה לנסות להיות הומוריסטית, זה בונוס אדירר.
תרימי את הראש שלא יפול לך הכתר
תלכי זקוף כי יש לך במה להתגאות
ותכייכי- כי את הכי יפה שאת מחייכת.
דבר ראשון, ממש כל הכבוד על הירידה במשקל!!!
וגם אהבתי שהתנתקת מהכל, עכשיו יש לך זמן לחשוב על כיוונים מתאימים לחיים, מה ומי את רוצה להיות, עם מי את רוצה להיות, ושוב אל תשכחי מחשבה יוצרת מציאות. מבחינת אוכל שוב יפה שהפסקת להיתחשבן ממליצה באמת לא לעשות חשבון על מה את מכניסה לפה וכמה קלורויות אבל מנסתם שלא להכניס ג'אנק פוד בכמויות. כאני מרגישה עצובה אני תמיד בורחת לספורט... לרכיבה על אופניים או משהו, אבל כל אחד ומה שעושה לו טוב, תנסי למצוא את זה.
והכי חשוב המון בהצלחה בהמשך!!

כמו שמישהי לפניי אמרה להתחיל בדברים בסיסיים שאנשים עושים. לא אומרת לך לצאת לעשות שופינג וזה. אלא לקום בשעה מוקדמת לשתות שוקו חם (לשוקו אין גיל אל תגידו לי ילדותית ^.^) להתארגן ולהשקיע במראה שלך להסתכל במראה לפני שאת יוצאת (כמובן ללכת לבית ספר כי זה משהו בסיסי וחשוב גם) לחזור הביתה. להכין שיעורים ללמוד למבחנים ותוך כדי לשמוע מוזיקה ששומעים ללימודים. זה מוזיקות מרגיעות ממש. ואז, את יכולה לשים את המוזיקה הכי קופצנית שיש וזה מזה משחרר במצב רוח כזה. (לא אומרת לך לרקוד או משהו פשוט להקשיב באוזניות ולשכב על המיטה) להתחיל לראות סדרות וסרטים...
כל הדברים הבסיסים שעושים...
ומשהו שממש עוזר אם את לא רוצה פסיכולוגית אז תכתבי יומן. לא בצורה כמו של ילדים בכיתה ג'. זה באמת עוזר. ולא לנסות לכתוב את הדברים הרעים שקורים. תכתבי את הרגעים המצחיקים שלך ביומיום. רגעים שמחים. שנהנית. מצידי תכתבי על כמה שאת שמחה שאכלת גלידה היום
זה בדיוק הדברים שעוזרים בלכתוב יומן אבל להמשיך כל יום... עד שאת מרגישה שיפור
ולהמשיך לחשוב חיובי. לראות את החייל במשקפיים ירידות. לראות מה שטוב ומה שכיף לך. ואחרי זה שאת מרגישה שיפור ושאת מרגישה כבר לא בדאון תנסי למצוא חברות חדשות ולא מהכיתה. מהשכבה. בנות שנראות לך טוב לעין. כאלה שאת בטוחה שתסתדרי איתן. ושאת מתחילה להכיר אותן תזמיני אותן הביתה ותלכי לראות סרטים בקולנוע.
חברות זה חלק ממש ממש חשוב זה נורא יעזור לך.
אני מקווה שעזרתי לך ולא חפרתי יותר מידי חחח

תקשיבי, אני בשוק שאת די דומה לי באותו הראש (אני גם התגברתי על הקשיים שלי לבד, אני גם לא חושב על פסיכולוג כאופציה, ואני גם בן 18) וגם עברת דברים שאני עברתי..
הכל זה תלוי בגישה שלך, מה שגרם לי לצאת מקשיים האלה זה היה מזויקה ושפשוט התחלתי לשתף עם אנשים ועם ההורים של יאת כל מה שהחבאתי עמוק עמוק אצלי וכל מה שעברתי.
בהתחלה זה היה ממש קשה אז שיתפתי רק חבר טוב.
לפי דעתי עבודה (אחרי סוף י"ב) זה אחלה מסגרת,או שאת רוצה להתגייס או שירות לאומי, תנסי למלא את היום בכמה שיותר דברים כדי שלא תצטרכי לשקוע כל הזמן מחדש במה שעברת. (והכי חשוב זה לשתף עם אנשים שקרובים לך את מה שעברת.
מקווה שעזרתי(:
ואם את רוצה לדבר איתי בפרטי את יותר ממוזמנת(;

אני מבין אותך
אם באלך לדבר אני אשמח בפרטי

שואל השאלה:
lov is lov
הכל בסדר, אל תתייחסי אליה, הבנתי שהייתה טעות וזה אנושי

תכירי אנשים חדשים לחיים יש מלא שירצו להיות חברים שלך ואם את צריכה לדבר עם מישהו אני פה ❤

שואל השאלה:
אני חושבת שדווקא השגרה והעומס בחיים גורם לי לאכזבה ותחושה רעה עם עצמי, לקום כל בוקר באותו התחלה ולסיים גם ככה, חידד לי את המחשבה מתי שנחשפתי לסכנות העצומות שיש פה, כל הפיגועים, המלחמות הקורונה, שווה לי ללכת לעבודה מחר באותה מחשבה שאני יכולה בכלל למות באיזה דרך? כאילו אני מבזבזת את הימים ולא מנצלת אותם כמו שצריך

כל הכבוד

קודם כל אני עברתי בידיוק אותו דבר . אני כרגע בן 20 גר ברמת גן אני עברתי תקוםה מאוד לא קלה בחיים כולם עוברים תקופות קשות. וזה עובר את צריכה להיות חזקה תמיד תחייכי תמיד תהיה עם ראש חמעלה על תיתני לאך אחד להוריד אותך למטה . את חזקה אני איתך ומבין אותך גם. מה שעזר לי להתעודד ולצאת מי הבלגן זה ספורט. ותמיד להיות עם חברים/משפחה מומלץ כי משפחה תמיד יעזרו.
מקווה שעזרתי לך...

מה פסיכולוג לא עושה אם לא לתת לך טיפים? לכוון אותך
רק בדרך יותר מקצועית מוסמכת בוגרת ומבינה
ולשאול באתר בני נוער שלא יודעים כלום מהחיים שלהם
את כתבת שאת לא רוצה פסיכולוג כדי לעבור את זה בלי עזרה לבד אבל את מבקשת עזרה מאיתנו כאילו אם כבר את מבקשת עזרה תבקשי עזרה ממשהו עם נסיון שבאמת יכול לעזור לך

שתדעו שאני הלכתי לפסיכולוג והדבר היחיד שהוא אמר לי זה לקחת כדורים בכלל לא ניסה להקשיב ולתת פתרונות נורמלים

תלכי לפסיכולוג.
אני גם חשבתי שאני לא זקוקה והיום אני מודה על זה. באמת את צריכה טיפול מקצועי באתר הזה אין פסיכולוגים/אנשי מקצןע שיוכלו לעזור
אני מבקשת ממך ללכת לפסיכולוג ובהצלחה בהמשך,מקווה שהכל יסתדר3>

אנונימית לא כולם ככה
הייתי אצל 4 פסיכולוגית כולן היו מדהימות(אני עדיין אצל מישהן) מקשיבות ועוזרות,אז בבקשה לא להגיד לה סתם,כי באמת לא כולם רק שמים לך מינון ענק ואם מתעלמים ממך/לא עוזרים לך תבקשי להחליף

שואל השאלה:
לא לעשות מה? אני בסך הכל רוצה טיפים איך לגרום לחיים שלי להיות יותר שמחים ולקבל מוטיבציה

שואל השאלה:
לא כל פעם שיהיה לי קצת קשה אלך לפסיכולוג, בבקשה מי שלא מתחבר לדרך שבה אני רוצה לפתור את הבעיות שלי שלא יענה, אני עם מספיק שיקול דעת בשביל להחליט על עצמי תאמיני לי

תתחילי בלחזור לשגרה שהייתה לך, לחזור לבית ספר, למצוא עבודה ואם אפשר אז לחזור לאותה אחת, להמשיך את השיעורי נהיגה. אני בטוחה שיצא ממך משהו, תמצאי משהו שאת אוהבת ורוצה לעשות ותשקיעי במה שצריך כדי להגיע לשם.
אגב, אני ממש גאה בך שהחלטת לעשות משהו לגבי זה, בעבר הייתי באותו מקום שאת בו ואני כ"כ שמחה שעשית את אותה החלטה שאת עשית, אני פה לכל דבר שאת צריכה, הרבה בהצלחה ותזכרי לא לוותר❤

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם❤

שואל השאלה:
" ולשאול באתר בני נוער שלא יודעים כלום מהחיים שלהם"
לא יודעת כמה אתה מודע אבל זה אתר של שאלות, וכמה מפתיע שיהיה גם שאלות על החיים ולא רק בת 14 ובן 40 זה בסדר?
תרגע, העזרה גם יכולה לבוא מבן אדם שעבר דבר או שניים וידע לייעץ מאשר פסיכולוג.