הגיוני שאני כבר אדישה למצב של אבא שלי?

זה די מסובך אבל.. למשך כל חיי אבא שלי היה מעשן, שותה, בכמות מוגזמת.. עד שזה הגיע למצב שכל פעם שהוא משתעל, מקיא, או לא נראה כמו שצריך מבחינה חיצונית, זה כבר לא גורם לי להרגיש כלום. ורק מלפני חודשיים אבא שלי עבר אירוע מוחי, ולמרות הכל ולמרות הבטחתו שאחרי זה הוא יפסיק, כשהוא בא אלינו לסופ"ש הוא יוצא בערב לקנות סיגריות ואלכוהול, ולי זה פשוט לא אכפת. אני אפילו לא מופתעת שסבא שלי סיפר שהוא לקח ממנו את הסיגריות וזרק אותם לפח, בבית החולים. כן, הוא הביא סיגריות לבית החולים.
אני לא אומרת שכיף לי, כי ממש לא. פשוט לסיפור הזה אין סוף, והוא פשוט חוזר על עצמו במקום להסתיים. האם זה מוצדק לדעתכם? או שבכל זאת אני צריכה לעבוד על זה?