לפני חודש חברה בטלה לי יציאה שקבענו ליום כיף, ממש התבאסתי ומצאתי את עצמי בגשם בתחנה מרכזית חשבתי שהלך לי היום, אבל..

אחרי רבע שעה שחיכיתי לאוטובוס ראיתי אישה (בת 60בערך) יושבת ומסתכלת בטלפון ובוכה שאלתי אותה אם הכל בסדר.. היא לא ענתה ככ בהתחלה ואחרי זה היא סיפרה לי שיש לה ילדה שהרווחה לקחו לה אותו שהייתה בת 8 בטענה שאין לה את האמצעים הדרושים לגדל ילד, היא סיפרה לי שזה לא נכון וזה הגרוש שלה שסיפר להם שקרים וככה זה קרה, היא אמרה שפנתה למשטרה כמה פעמים והתיק נסגר.. היא אמרה שהרווחה כנראה שנתה את השם לילדה אז אין לה קצה חוט
ידעתי שאני חייבת לעזור לה ממש חיפשתי את כל הפרטים על הבת שלה ואחרי שלוש שבועות הצלחתי למצוא אותה, באמת שינו לה את השם והילדה היום בת 16 ופשוט הפגשתי ביניהן וזה היה כל כך מרגש, מאז האמא לא מפסיקה להודות לי כל הזמן, כל היום, שפתחתי לה את הלב ונתתי לה את השקט שהיא חיפשה כל החיים (לדבריה)
מה דעתכם? אגב זה יותר מסר שאני רוצה להעביר שגם אם קורה לכם משהו רע, מבטלים לכם משהו, אומרים לכם משהו רע לכל דבר יש סיבה והמשהו הטוב לא מאחר להגיע (:
אבל בכל זאת מוזמנים לרשום את דעתכם (: