אין לי כוח לבטא את עצמי, אני גם מרגישה שאין לי צורך.

שואל השאלה:
אני כן מורידה מעצמי, לא נשאר לי כלום בחיים.
אני ככ עצובה שאני מרגישה שאפחד לא יכול להתמודד אם היה במצב שלי.
אני רוצה לבכות כרגע אבל הדמעות חונקות אותי בגרון.
תמיד כשאני מרגישה שזהו, זה הסוף של התקופה תמיד משהו יתפקשש.
אני כזאת אדישה.
אני רק רוצה לחיות את החיים, לצאת מהתקופה הזוועתית הזאת.

תשמעי מוזיקה, תשכבי על המיטה, תעשי מקלחת חמה לחצי שעה,
כל דבר שיכניס אותך למצב טוב.
כולם עוברים דברים כאלה והכי חשוב לא לפגוע בעצמך כי הכול עובר וחולף עם הזמן.

לפעמים החיים רק ישימו לך מכשולים בשביל להפיל אותך ואלה אחד מהם.
אל תתני לזה לגמור אותך ותמשיכי אלאה.
בהצלחה..
אני תמיד כאן אם בא לך לדבר עם מישהו על כל דבר שקורה לך.

שואל השאלה:
זהו אני לא יודעת מה התכלית שלי, אני לא יודעת איך להמשיך הלאה.
אני לא יכולה.
אני מפחדת להיפגע שוב ושוב

תני לי לספר לך סיפור..
הקראש שלך נותן לך כוס מים,
הוא מבקש שתחזיקי לו אותה.
את בוטחת בו ואת בטוחה שהוא יחזור.
עובר 5 דקות:
היד שלך נרדמה,
עובר 30 דקות: את מרגישה כאב חזק ביד
ואת צריכה רופא.
עובר שעה שלמה:
היד שלך משותקת לגמרי והכתפיים שלך לא יכולות להחזיק עוד, הכוס נופלת ונשברת, יש לך הקלה על כול הגוף ושחרור.

הפואנטה פה זה גם עם הגורל תמיד יהיה איתך ואת בוטחת בו, הוא נתן לך ערכים ואת שמרת עליהם, שנים אחר שנים ושנים.

והוא רק בגד בך ועזב אותך עם הערכים.
אז תשחררי אותם.
פשוט תני להם לעוף ברוח ולעזוב אותך לעזעזאל.
את תאמיני שתרגישי הקלה ענקית כשזה יקרה ואת תהיי בטופ של הטופ של העולם.

ואל תשכחי העולם מסתובב והזמן ממשיך לזוז.. הוא לא יעצור באיפה שאת עכשיו. הייתי במקום הזה כבר כשסבא שלי נפטר, כשסבתא שלי מתה מסרטן,
חבר שלי מת מגידול במוח.
ובן אדם שהכרתי התאבד.
הכול עובר ואת פשוט צריכה לעזוב הכול מאחורה ולהמשיך.

אחרי הכול העולם הוא שדה קרב עצום ולהישאר מתחת למחסה במלחמה לא תמיד הרעיון הכי טוב.