2 תשובות
לא
אנונימית
שזה די מטומטם ואכן צריך לשנות את זהה
באותו הנושא:
האם לדעתכם פסקת ההתגברות לשלטון בג"ץ / שינוי שיטת מינוי השופטים הינן הצעות חוק כנגד הדמוקרטיה?
מפלגות השמאל מתנגדות להצעות אלו המובאות מצד הימין וטוענות כי הן פוגעות בדמוקרטיה, ומשוות את נתניהו לארדואן - דיקטטור אנטישמי. האם זה צודק לדעתכם?
רבים בכירים מעולם המשפט אומרים שחוסר השקיפות ומתן כוח רב מדי לגורמים בלתי נבחרים בועדה כמו שופטים ונציגי לשכת עורכי הדין, מהווים פתח לשחיתות ולפגיעה בטוהר בחירת השופטים.
מחקר שבחן 42 מדינות והעלה כי ישראל היא בין המדינות היחידות בהן זכות מינוי השופטים נתונה גם בידי השופטים עצמם. ברוב מוחלט של מדינות העולם מתוך אלה שנסקרו, הגורם הממנה את השופטים הוא הפרלמנט או הרשות המבצעת, שהם נבחרי ציבור. ישראל אף ייחודית בעובדה שברוב המדינות הללו לבית המשפט יש סמכות מפורשת בחוקת המדינה לפסול חוקים.
בקרב המדינות הדמוקרטיות הגדולות, אין ולו מדינה אחת ששיטת מינוי השופטים בה דומה למצב בישראל. כאן, לגורמים בלתי נבחרים שהם השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין יש רוב בועדה, כאשר נציגי הציבור נמצאים במיעוט וזקוקים לדילים והסכמות כדי לאשר מינוי שופט.
גם המצב בו נבחרי הציבור הם מיעוט בקרב הועדה הבוחרת, קיים בישראל באופן חריג מאד ביחס למדינות העולם. מחברי המחקר סבורים כי מצב כזה מקנה כוח רב-עוצמה לבית המשפט העליון משום שלציבור יש השפעה קטנה ומוגבלת מאד על הרכב השופטים שרואים עצמם רשאים לפסול חוקים והכרעות של הרשויות הנבחרות, ולהתערב בהכרעות ערכיות ופוליטיות וכל זאת בלי הסמכה מפורשת בחוק לפסול חוקים.
נזכיר כי בישראל הועדה לבחירת שופטים מונה 9 חברים, רק 4 הם נציגי הממשלה והכנסת, 3 שופטים מבית המשפט העליון ועוד 2 מייצגים את לשכת עורכי הדין. כיום נדרש רוב של 7 חברים לפחות לאישור מינוי, כך שלשופטים יש יכולת וטו על מינוי שופטים.
לאור סמכויותיו הנרחבות של בית המשפט העליון, וסדרי הדיון הרופפים הנוהגים בו, מצב זה מייצר פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית ודורש תיקון. שינוי שיטת מינוי השופטים הינה תנאי הכרחי ללגיטימציה ציבורית של בית המשפט ולחיזוק אמון הציבור בו.
מה דעתכם?
רבים בכירים מעולם המשפט אומרים שחוסר השקיפות ומתן כוח רב מדי לגורמים בלתי נבחרים בועדה כמו שופטים ונציגי לשכת עורכי הדין, מהווים פתח לשחיתות ולפגיעה בטוהר בחירת השופטים.
מחקר שבחן 42 מדינות והעלה כי ישראל היא בין המדינות היחידות בהן זכות מינוי השופטים נתונה גם בידי השופטים עצמם. ברוב מוחלט של מדינות העולם מתוך אלה שנסקרו, הגורם הממנה את השופטים הוא הפרלמנט או הרשות המבצעת, שהם נבחרי ציבור. ישראל אף ייחודית בעובדה שברוב המדינות הללו לבית המשפט יש סמכות מפורשת בחוקת המדינה לפסול חוקים.
בקרב המדינות הדמוקרטיות הגדולות, אין ולו מדינה אחת ששיטת מינוי השופטים בה דומה למצב בישראל. כאן, לגורמים בלתי נבחרים שהם השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין יש רוב בועדה, כאשר נציגי הציבור נמצאים במיעוט וזקוקים לדילים והסכמות כדי לאשר מינוי שופט.
גם המצב בו נבחרי הציבור הם מיעוט בקרב הועדה הבוחרת, קיים בישראל באופן חריג מאד ביחס למדינות העולם. מחברי המחקר סבורים כי מצב כזה מקנה כוח רב-עוצמה לבית המשפט העליון משום שלציבור יש השפעה קטנה ומוגבלת מאד על הרכב השופטים שרואים עצמם רשאים לפסול חוקים והכרעות של הרשויות הנבחרות, ולהתערב בהכרעות ערכיות ופוליטיות וכל זאת בלי הסמכה מפורשת בחוק לפסול חוקים.
נזכיר כי בישראל הועדה לבחירת שופטים מונה 9 חברים, רק 4 הם נציגי הממשלה והכנסת, 3 שופטים מבית המשפט העליון ועוד 2 מייצגים את לשכת עורכי הדין. כיום נדרש רוב של 7 חברים לפחות לאישור מינוי, כך שלשופטים יש יכולת וטו על מינוי שופטים.
לאור סמכויותיו הנרחבות של בית המשפט העליון, וסדרי הדיון הרופפים הנוהגים בו, מצב זה מייצר פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית ודורש תיקון. שינוי שיטת מינוי השופטים הינה תנאי הכרחי ללגיטימציה ציבורית של בית המשפט ולחיזוק אמון הציבור בו.
מה דעתכם?
29 בפברואר 2020, 16:33