טיפה השתעממתי מהשאלה "האם יש משמעות לחיים"

לפני שאדם חי נולד, האם הדבר הלא מזוהה שמרכיב את התודעה שלו ומבדיל אותו מגופה חסרת חיים היה קיים ובחר להיכנס לגוף פיזי (אם הוא בכלל נמצא בתוך גוף פיזי) ולשחק בסיבוב של "החיים"?
אי אפשר לדעת באמת אם ההתחלה של החיים זה בחירה או לא, וגם כנראה לעולם לא נדע.
גם אחר כך, האם אפשר באמת לומר שזאת תהיה בחירה של אדם להמשיך/להפסיק את חייו?
תמיד אפשר לטעון שהאדם רק מגיב לכל המתרחש סביבו ובעצם אין לו שום ברירה אלא לבחור בנתיב מסויים.
האם זה באמת אומר שהאדם חסר חופש בחירה?
אני מתקשה להסכים לחלוטין עם הגישה הזאת. אני חושבת שאם קיימת ישות שיודעת את כל ההווה ואת עברם של כל האובייקטים המשתנים היא תדע את העתיד, אבל זה לא יהיה "הגורל", זאת תהיה תחזית או סוג של סטטיסטיקה שמתאזנת במספרים גדולים. אבל מאחר והאנשות לא מקושרת לישות כזאת לכל אדם יש את חופש לבחור כל עוד הוא מאמין שיש לו חופש בחירה.

לשאלות שהעלית אין תשובה חד משמעית,
ולכן התשובות לשאלה - מהי משמעות החיים - תהיינה רבות ומגוונות, וכמו כן, ולא חד משמעיות.

אני מניח שבאופן טבעי - שואל השאלה יסתפק בתשובה שתהיה תואמת עם היחס שלו למושגים הנ"ל, ויתעלם מתשובות שעומד מאחריהן יחס אחר למושגים אלו.

אני מאמינה שהתשובה לשאלה האם יש משמעות לחיים היא מעל ליכולות ההבנה של האדם, אך בסופו של דבר לכל אדם יש את התשובה הסובייקטיבית שלו למשמעות הכוללת בתוכה את ראיית העולם שלו, את מצב רוחו, את אופיו ולרוב גם קשורה לנסיבות בהם הוא נמצא. גם אם לא נוכל להגיע בחיינו לתשובה אחת "מזוככת", רק עצם ההתעסקות בה מהווה מבט-על על חיינו כפרטים אינדיבידואלים בעולם הזה. גם אם בסוף התשובה שהאדם מגיע אליה היא רק חיפוש פטתי אחר איזשהי תבניתיות מסויימת או מטרה נעלה כלפיה כל העולם מתגלגל אני לא חושבת שיש בהתעסקות משהו פסול, אם כי לפעמים זה יכול להפוך לנדוש.

שואל השאלה:
תפוח אדמה