3 תשובות
איי איך אני שונאת היסטוריה
אמנה חברתית זה בעצם סוג של קובץ חוקים שבו כל אדם בחברה/בעם יכול להציע רעיונות לחוקים/בקשות, אבל הוא חייב לתמוך בכל מה שהעם יעשה גם אם זה לא מה שהוא רצה:)
אמנה חברתית זה בעצם סוג של קובץ חוקים שבו כל אדם בחברה/בעם יכול להציע רעיונות לחוקים/בקשות, אבל הוא חייב לתמוך בכל מה שהעם יעשה גם אם זה לא מה שהוא רצה:)
שואל השאלה:
תודה
תודה
מונח שמקובל בערך מהמאה ה-16 ומתאר מצב שבו בני האדם מוכנים לקבל על עצמם את חוקי החברה.
האמנה החברתית מגבילה את חירות הפרט, אבל הפיצוי על כך הוא קיום יותר בטוח. ההגבלה של החופש נוצרת כתוצאה מהאיסורים החוקים וההגבלות שהחברה (או שבעצם השלטון...) מטילה על הפרט, וכמובן על הפרתם יש עונש.
רעיון האמנה החברתית גורס כי קיום המדינה מבוסס על הסכמתם של בני אדם זה עם זה כאשר הם חופשיים ושווים, והיא מקובלת בזכות האינטרסים המשותפים שלהם.
הרעיון של האמנה החברתית היה אלמנט משמעותי במהפכות הדמוקרטיות בבריטניה וארצות הברית וגם המהפכה הצרפתית.
יש כאלו שתומכים באמנה החברתית אך מאמינים בשלטון שבו לשליט יש חופש מוחלט, ויכול לקבוע מה שירצה, שלטון בלתי מוגבל, כמו הוגה הדעות, תומס הובס. שהאמין בטבע תוקפני ואנוכי של האדם, ושרק שלטון רודני וכוחני יהיה יעיל.
וישנם כאלו שתמכו באמנה החברתית, אך כאשר השלטון מוגבל, ותפקידו של השליט הוא לשמור על החוק והסדר. וכאשר הסכימו בני האדם לאמנה לא וויתרו על זכותם לקבוע את אורח חייהם בהתאם לרצונו של השליט אלא רק ייפו את הכוחות של השליט. כמו ז'ן ז'אק רוסו, שהאמין בחירותו של האזרח וזכותו העליונה לא "למכור" את חייו לשלטון.
תומך עיקרי ומפורסם נוסף התומך באמנה החברתית הוא ג'ון לוק, אשר תפס, את האמנה החברתית בצורה פחות קיצונית מאיך שתפס אותה ז'אן ז'אק רוסו.
רבים חולקים על האמנה החברתית, והיסטוריונים טוענים כי אין שום עדות היסטורית למעבר ממצב של אנארכיה טרום מדינתית למצב שבו החברה מקבלת על עצמה את האמנה החברתית.
עם זאת , המסר של הרעיון של האמנה החברתית תקף עובד וברור עד היום- שום שלטון או ממשל אינו מסוגל להחזיק זמן רב בכוח ורודנות בלבד, ובלא תמיכת האוכלוסייה.
ובגדול, זה פשוט מונח שמתאר מצב בו החברה מקבלת על עצמה את החוקים וההגבלות שקבעה החברה או שקבע השלטון על עצמה, ובכך הפרט מוגבל, אך מתקיים באופן בטוח יותר.
האמנה החברתית מגבילה את חירות הפרט, אבל הפיצוי על כך הוא קיום יותר בטוח. ההגבלה של החופש נוצרת כתוצאה מהאיסורים החוקים וההגבלות שהחברה (או שבעצם השלטון...) מטילה על הפרט, וכמובן על הפרתם יש עונש.
רעיון האמנה החברתית גורס כי קיום המדינה מבוסס על הסכמתם של בני אדם זה עם זה כאשר הם חופשיים ושווים, והיא מקובלת בזכות האינטרסים המשותפים שלהם.
הרעיון של האמנה החברתית היה אלמנט משמעותי במהפכות הדמוקרטיות בבריטניה וארצות הברית וגם המהפכה הצרפתית.
יש כאלו שתומכים באמנה החברתית אך מאמינים בשלטון שבו לשליט יש חופש מוחלט, ויכול לקבוע מה שירצה, שלטון בלתי מוגבל, כמו הוגה הדעות, תומס הובס. שהאמין בטבע תוקפני ואנוכי של האדם, ושרק שלטון רודני וכוחני יהיה יעיל.
וישנם כאלו שתמכו באמנה החברתית, אך כאשר השלטון מוגבל, ותפקידו של השליט הוא לשמור על החוק והסדר. וכאשר הסכימו בני האדם לאמנה לא וויתרו על זכותם לקבוע את אורח חייהם בהתאם לרצונו של השליט אלא רק ייפו את הכוחות של השליט. כמו ז'ן ז'אק רוסו, שהאמין בחירותו של האזרח וזכותו העליונה לא "למכור" את חייו לשלטון.
תומך עיקרי ומפורסם נוסף התומך באמנה החברתית הוא ג'ון לוק, אשר תפס, את האמנה החברתית בצורה פחות קיצונית מאיך שתפס אותה ז'אן ז'אק רוסו.
רבים חולקים על האמנה החברתית, והיסטוריונים טוענים כי אין שום עדות היסטורית למעבר ממצב של אנארכיה טרום מדינתית למצב שבו החברה מקבלת על עצמה את האמנה החברתית.
עם זאת , המסר של הרעיון של האמנה החברתית תקף עובד וברור עד היום- שום שלטון או ממשל אינו מסוגל להחזיק זמן רב בכוח ורודנות בלבד, ובלא תמיכת האוכלוסייה.
ובגדול, זה פשוט מונח שמתאר מצב בו החברה מקבלת על עצמה את החוקים וההגבלות שקבעה החברה או שקבע השלטון על עצמה, ובכך הפרט מוגבל, אך מתקיים באופן בטוח יותר.
באותו הנושא: