20 תשובות
מה שציינת לא יפריע לי במידה והוא חכם מספיק.
שואל השאלה:
ברור עוזרת או מוותרת
אנונימית
לא הייתי ממשיכה, אין בגרות=אין עתיד, אותו הדבר לגבי הצבא.
שואל השאלה:
הוא חכם בדברים אחרים והוא בן אדם רגיש עוזר וטוב לב בטרוףף
אנונימית
שואל השאלה:
אין בגרות אין עתיד ?
המישפט הכי לא נכון ששמעתי סלחי לי
אנונימית
הייתי עם מישהו כזה, אני פחות מעדיפה את זה.
כי יש איזשהי סיבה למה הוא לא התגייס ויש מצב שהוא לא מסתדר עם מסגרות.
ככה שאחרי שהיה לי זוגיות עם מישהו כזה אני לא ארצה.
אנונימית
טינקרבל, גם בלי בגרות וצבא אפשר ללמוד ולהצליח. יש פסיכומטרי, יש מכללות שמקבלות בלי בגרות.
מי שיש לו מספיק שכל יצליח בחיים גם בלי בגרות..
אז תמשיכי איתו^
מצטערת, אבל המשפט הזה כל כך נכון, אדם בלי בגרות, לאיזו עבודה ייקחו אותו בדיוק? לניקיון? היום יש דרישות גבוהות, לעבודות באמת ראויות ומפרנסות כמו שצריך.
דרך אגב, בקורות חיים מסתכלים הרבה גם על הצבא, אם הוא שירת או לא.
אז מבחינתי, זה פחות אופציה לצאת עם מישהו ללא בגרות ושירות צבאי.
שואל השאלה:
את צודקת מסתכלים על זה .
אבל אם אין לי בגרות ויש לי תעודת מקצוע ? אני לא אצליח בחיים ?
אנונימית
את ממש טועה. אני מכירה מישהו בלי בגרות וצבא שעובד עכשיו בהייטק ומרוויח יותר מכל בעל תואר ממוצע.. בגרות זה לא הכל בחיים. יש הרבה מסלולים של מכינות וכאלה לאנשים שאין להם.
אפשר להצליח, כמובן, אבל איך שתיארת את אותו אדם? אני לא רואה פוטנציאל הצלחה גבוה.
שואל השאלה:
אז תשפטי אותו בגלל זה זאת השאלה שלי
אנונימית
ברור שבגרות זה לא הכל, זה סך הכל כרטיס כניסה ראוי למכללות אקדמיות ברמה, כמו אוניברסיטה וטכניון.
^
מלא גם משלימים בגרות אחרי צבא, זה רחוק מלהיות סוף העולם. "אין בגרות אין עתיד" זה הגזמה, הכל בר תיקון.
בסופו של יום מה שחשוב זה לא הציון בבגרות במתמטיקה, אלא קיומם של שאיפות אישיות ומוטיבציה ורצון להבין מה הוא רוצה לעשות בחיים, וללכת בכיוון הזה
שואל השאלה:
צודק מאוד
אנונימית
לא חושבת שהייתי נשארת
לא הייתי מוותרת מההתחלה, אבל זה היה מעלה חששות.
לא עשה צבא לא משנה לי, אני חושבת שהמסגרת הזו לא מתאימה לכולם ואם יהיה לו רע להיות בצבא אז לא בכוח.
אבל רשיון זה בסיסי לדעתי.
גם בגרות, אני אישית לא מסכימה שזה אומר שאין עתיד אבל זה כן דבר שהוא בסיסי.
גם אני לא עשיתי בגרות כי בכל יב לא הלכתי לבית ספר בגלל תקופה רעה ומצב נפשי, אבל השלמתי כל מה שהייתי צריכה אחר כך וזה לא היה קל. לא עשיתי את זה בגלל ש"בלי בגרות אין עתיד" אלא כדי שיפתחו לי עוד אופציות במידה וארצה.
וגם כי לא ארצה להפיל על הבן זוג העתידי שלי את כל העול הכלכלי ולהסתמך רק עליו.
מעבר לכך שזה יכול להשפיע עליו אישית- אין לו רשיון, לא עשה צבא ואין לו בגרות. המון מקומות עבודה דורשים את הדברים הבסיסיים האלו כדי לקבל אנשים.
במה הוא יעבוד כאדם בוגר? במפעל?
אין לי בעיה עם עבודה במפעל במידה וזה מה שהוא רוצה, אבל זה באמת נורא מגביל מבחינה כלכלית ומבחינה של שעות עבודה. אם נגור יחד כנראה אני לא אראה אותו רוב הזמן. ואם לא נגור יחד זה יהיה ממש קשה כי הוא יהיה גמור מעייפות אחרי העבודה.
אם הוא יוכל להיות עצמאי ויש לו כיוון ומקצוע שהוא טוב בו ובטוח שיוכל להסתדר אז אין בעיה. יש גם מכללות שמקבלות אנשים בלי בגרות.
ובכלל יש מלא אנשים בלי בגרות או השכלה שיש להם עבודה טובה עם רווח יפה.

תמיד אומרים שכסף זה לא הכל בחיים, וזה נכון. אם אני יאהב מישהו דבר ראשון זה יהיה בזכות עצמו ולא בגלל כמה יחידות הוא סיים בתיכון או אם יש לו רשיון.
אבל אם חושבים על העתיד הנושא הזה מתחיל להוות בעיה.
הפחד העיקרי שלי הוא שבתור בן אדם בוגר הוא לא יוכל להיות עצמאי, ואם ירצה להיות עצמאי הוא יצטרך לעבוד בעבודה קשה שהוא לא אוהב.
ומהתיאור הכללי הזה, אין לו רשיון/בגרות/לא עשה צבא, ורק בגלל בעיות קשב וריכוז, הייתי מניחה שהוא פשוט עצלן ופוחד לצאת מתחום הנוחות שלו.
כמובן שזה יכול להיות לא נכון, והוא יכול להיות בן אדם מדהים ונחמד וחכם ואדיב, אבל אני לא יכולה להגיד שזה לא מדליק נורה אדומה.
בסופו של היום נחמדות ורגישות לא בונים עתיד.
אני לא חושבת שהייתי ישר מוותרת, הייתי מנסה לעזור לו
ברור שאני הרבה פחות מעדיפה את זה אבל לא היתי פוסלת על זה
מה שמפריע לי בעיקר זה הצבא והבגרות רישיון לא אכפת לי...
צבא - לעזור למדינה אני חושבת שזה הכי חשוב בעולם וזה חשוב פי 1000000 מחוכמה
בגרות - אני חושבת שבלי בגרות הרבה יותר קשה להתקבל לעבודות ולהיות בן אדם מצליח
רישיון - לא כזה מפריע לי בכל מקרה תמיד אפשר להוציא רישיון
עוזרת לא מוותרת