3 תשובות
איזה חמודד אבל מה יש להתבייש חחח
אמר לי שהוא שם בשבילי והוכיח את זה באחת התקופות המורכבות בחיי
לפני חצי שנה או יותר רבתי עם אמא שלי על משהו אז יצאתי לבחוץ כדי להסתובב ולנשום אויר. קרוב לבית שלי יש כל מני שטחים עם גבעות ועצים, אז עליתי על גבעה אחת ושכבתי שם ושמעתי שירים כדי להירגע ולחשוב.
אחרי כמה זמן הרגשתי צל מעלי ואז ראיתי גבר עם שני ילדים קטנים ומכונית שאלוהים יודע איך הוא הצליח להעלות לשם. הוא דיבר איתי קצת ושאל מה אני עושה ולמה אני לבד במקום המבודד הזה ואז יצא לנו לדבר איזה שעה והוא ממש הבין אותי ואת הצד שלי ואמר לי שהוא מצטער שזה המצב ואמר שהוא חייב ללכת ואז הביא לי שמיכה כי התחיל להיות קר והלך עם הילדים שלו.
ניסיתי לומר לו שאני לא צריכה את השמיכה כי לא היה לי נעים ואני מימלא תכף אחזור לבית, אבל הוא התעקש.
אחרי חצי שעה בערך שעדיין ישבתי שם עם השמיכה ומוזיקה הוא חזר, בלי הילדים שלו, עם פקל קפה או מה שזה לא יהיה והכין לנו תה עם כל מני עלים מוזרים.
ישבנו שם עוד קצת והוא אמר לי שיהיה בסדר וזה תקופה ושאני יכולה לעבור את זה. זה היה משמועתי בשבילי כי אני בכלל לא הכרתי אותו וגם לא היה שום מבוגר בסביבה שלי שתמך בי.
בכל המפגש הזה היה לי חשש כי זה בן אדם זר ולמה שהוא יכין לי תה והכל אבל הוא שמר על מרחק בטוח ולא חצה שום גבולות ובכלל זו תקופה שהייתי כזה "פאק איט אין לי מה להפסיד" אז לא ממש דאגתי.
זה היה ממש נחמד מצידו, עד היום יש לי את השמיכה הזאת. אין לי מושג מי זה ולא פגשתי אותו שוב אני רק יודעת את השם שלו.
אנונימית