היום המנהל קרא לי לשיחה איתו ויצאתי ממנה עצבני, פגוע וגם בכיתי.. תקדישו בבקשה רגע לקרוא את זה..

אני אתן קצת רקע לפני:
אני לומד בבית ספר דתי, אבל אני לא דתי בעצמי, אני לא מאמין יותר, לא חשוב מאילו סיבות עכשיו. ובעקבות כך, בשלב מסוים התחלתי להוריד את הכיפה, ובהדרגה גם בבית ספר הורדתי.
ומסתבר, שחובה להיות עם כיפה בבית ספר כל היום, אפילו בהפסקות, בגלל שזה "החוקים של המקום".
ויום אחד, אחת המורות בבית ספר שולחת לי הודעה שאני צריך לשים כיפה כשאני בבית ספר, ובתגובה שלחתי לה תגובה ארוכה, שמסבירה ומבהירה כמה דברים, אך לא קיללתי בה פעם אחת. הדבר שכן היה טעות לכתוב אותו, היה לכתוב "לא אכפת לי ממך", כי לא באמת היה לזה קשר להודעה.
אז, הוא קרא לי לבוא למשרד שלו במהלך ההפסקה, בגלל שיש לו כמה נושאים חשובים לדבר עליהם.
הוא דיבר איתי שזה לא היה מכבד מה שכתבתי למורה ההיא, שלא הייתי צריך לכתוב שום דבר ממה שנכתב שם, שאני חייב ללכת עם כיפה בבית ספר בגלל שזה החוק, והוא בנוסף לזה דיבר על עוד דברים, וזה הגיע לרמה שהייתי על סף בכי בגלל שלא יכולתי יותר. אני לא אפרט את מה שהוא אמר, אבל הוא אמר דברים שמאוד פגעו בי, וכשיצאתי משם פשוט טרקתי את הדלת בעצבנות וישר רצתי לשירותים (כי זה המקום היחיד שאני יכול לבכות בו), ובכיתי את החיים שלי, כי הוא פשוט פגע בי, ברמה כל כך קשה, שאני בחיים לא אסלח לו על זה, בחיים!
לא בא לי ללכת עכשיו לבית ספר בכלל בגלל המנהל הזה, הוא הגיע לי עד לפה, אני לא יכול איתו או עם הבית ספר הזה.
אתם יכולים אולי לעודד אותי איכשהו? כי אני פשוט מרגיש רע עם עצמי, ואין לי כוח יותר..
זה יצא קצת ארוך, אבל הייתי חייב לפרוק את זה מעליי..