אני לא יודעת מה לעשות? (הסברתי בפירוט)

כשאני ואמא שלי רבות ואני יודעת שאני צודקת, אני ממש מתעצבנת, אני אומרת לעצמי להתאפק,ואז היא מתחילה לדבר מסריח ואני לא יכולה לעצור את עצמי וצועקת עליה.
מה שקרה הפעם: אנחנו נוסעים למסעדה היום בצהריים עם המשפחה, וצריכים לאסוף גם בדרך את סבא וסבתא שלי.
ובגלל שתמיד לוקח לי הרבה זמן להתארגן אז אמא שלי זירזה אותי, ולא הספקתי לאכול כלום,(כולם אכלו ארוחת בוקר) ביקשתי ממנה שתכין לי סנדוויץ והיא צעקה עליי שלא, שהייתי צריכה להיות מוכנה, אז אמרתי לה שלא תצעק עליי, אם היא לא רןצה שלא תכין היא לא חייבת לצעוק. אחכ קבענו לצאת בשעה מסוימת, ואבא שלי רק אחרי 10 דקות יצא, ואמא שלי הלכה בזמן עם אחים שלי לאוטו והם חיכו, בזמן שאבא שלי בבית ביקשתי ממנו שיכין לי סנדוויץ (הןא לא עשה כלום) והוא גם ענה לא יפה והלך. אז הלכתי למטבח כשאני מוכנה הכנתי לי כריך, ומהחלון אני רואה שהאוטו בחנייה והם עדיין שם, אחכ קלטתי ששכחתי משקפי שמש רצתי לחדר ואז ישר יצאתי מהבית, פתאום אמא שלי מתקשרת יצאנו , והיא דיברה בקול מתנשא רגוע כזה בכוונה, (כל הבוקר צעקה) ואמרתי לה שאני פה שיעשו פרסה כי אני לפני רגע ראיתי אותם, והיא אמרה יצאנו התחילה נאום שאני לא בסדר וזה בעיה שלי (איחרתי ב12 דקות, ואחרי שאבא שלי בא לאוטו אחרי 2 דקות הם יצאו.) אז אמרתי לה כולי עם כוס מים וכריך ביד, אנשים מסתכלים עליי(שאני מכירה) שיעצרו במקום שאמרתי להם, והיא אמרה לי תלוי אם תספיקי אבא נוסע, ופה ממש התעצבנתי והיא ניתקה לי בפנים. ואז נתקעתי באבן ונשפכו עליי המים. התקשרתי לאבא שלי והוא אומר שהם מושכים כסף, אז ישר רצתי לשם(זה קרוב) ואני מתקרבת לאוטו והיא מסתכלת עליי וצוחקת, נכנסתי לאוטו והיא צוחקת, התחלתי לצעוק עליה שהיא חצופה ומה נראה לה שהיא צוחקת עליי, בקיצור ממש יצאתי עליה. (אני לא מרגישה עם זה רע ככ כי אני יודעת שאני צודקת.
אבל הקטע זה שהיא לא מבינה אתזה, והיא תמיד אומרת לי את מבקשת סליחה רק כשאת צריכה משהו, והאמת שבניגוד אליה, כשאני טועה אני יודעת לבקש סליחה, ולפעמים אפילו כשאני לא טועה.
אז היא אמרה לי עכשיו (אני צריכה להזמין דברים לתחפושת) גם כשאת תבקשי ממני משהו אני אגיד לך שקט אני לא רוצה לשמוע אותך.
מה לעשות???
אני ממש לא רוצה לבקש סליחה! איך להסביר לה שזה לא בסדר
ואני מבקשת- בלי לשפוט! כי אתם לא באמת יודעים הכל