אני רוצה לכתוב, אני רוצה לכתוב כי העולם עקום אני רוצה לכתוב כי אין לי חברים או שבעצם יש לי, נדמה לי. אני רוצה לכתוב כי זה מה שנשאר לי.. אני רוצה לכתוב כי בא לי זוגיות, כזאת בוגרת ושלמה .. אבל בעצם אני רוצה לכתוב כי אני יודעת, שזוגיות באה עם הרבה התמדה.. אני רוצה לכתוב כי הכל לא פייר, הכל נהרס מול העיניים. אבל בעצם זה אולי כל מה שנשאר ואני נאחזת ברגליים אני רוצה לכתוב על הטוב שאני פוגשת, כאילו הוא קיים.. ואנשים משקרים ללא דין או דיין.. אני רוצה צדק בעולם, כזה אמיתי כמו של גיבורים מצויירים אבל כזה אני פוגשת רק בסרטים. אני רוצה לאחוז במשהו במישהו.. בגבר.. באישה.. באהבה.. במשפחה.. וכאן אני נאבדת וגם תחושת ההצלחה. אני רוצה לכתוב כי אני לא מצליחה לקיים אורך חיים ללא השפעה. ואילו אני בודדה? ואילו אני היחידה? או שמא רק רוצה לכתוב על זה?