מה הייתם אומרים לאדם שהיה חשוב לכם וכבר לא בחיים שלכם?

הלוואי והייתי יכולה אבל כנראה נפרדת כמו שצריך וזו הייתה שורדת שואה שהייתי הולכת אליה כל שבוע ונפטרה בקיץ הקודם זצ"ל

הייתי אומרת שסליחה ושאני רוצה לחזור לדבר איתו ושהוא חשוב לי.

הייתי אומרת לה שני מתחרטת על הכל. על כל הזמן שבזבזתי איתה, על כל האנרגיות שנתתי מעצמי אליה, על כל הדברים שסיפרתי לה. הייתי אומרת לה שהיא לא בן אדם טוב. הייתי אומרת לה שהיא צילקה אותי למי יודע כמה זמן. כל הדברים הטובים שהיא עשתה מתגמדים אל מול הדברים הנוראים שהיא גרמה לי. הייתי אומרת לה שהייתי פתטית, שהייתי מטופשת, שהייתי עיוורת למאה נורות אדומות. הייתי אומרת מיליון מילים ומיליון מילים לא יכולות להביע את הכאב והאכזבה שחוויתי ממנה. אז אני מעדיפה לשתוק ולא להגיד יותר כלום

שלמרות שלא ראיתי אותה היא יפהפייה, ושהיא מקסימה. זו מישהי שהיתה בסטיפס שהיו לה הפרעות אכילה שהפעם האחרונה שדיברתי איתה היא היתה בהחלמה. אני מקווה שהיא בסדר עכשיו.

מלא חברים וחברות מהעבר, שהיו והייתי שם בשבילם וכשאני הייתי צריכה כולם נעלמו.
הייתי אומרת להם - חבל שהכרנו.
מוותרת על הזמנים הטובים ועל כאב הלב שבא כשהתאדתם.