9 תשובות
וואלה לא יודע
הדת לפעמים מעדיפה לא לקחת סיכונים, כמה שיותר בטוח יותר רחוק מנקמה אלוהית ויותר טוב.
שואל השאלה:
זה אומר שזה לא נורא לאכול בשר עם חלב כשאתה יודע בוודאות שזה לא החלב שהגיע מהאמא של אותו הבשר?
זה אומר שזה לא נורא לאכול בשר עם חלב כשאתה יודע בוודאות שזה לא החלב שהגיע מהאמא של אותו הבשר?
יש קבוצה שנקראת קראים שעושה בדיוק את זה, עושה בדיוק את מה שכתוב בתנ"ך.
אבל התנך לא מדויק במיוחד אז יש כאלה שלא עוקבים בדיוק אחרי מה שכתוב, ליתר ביטחון.
אבל התנך לא מדויק במיוחד אז יש כאלה שלא עוקבים בדיוק אחרי מה שכתוב, ליתר ביטחון.
שואל השאלה:
איך אפשר להתימר לומר שהתנך לא מדויק במיוחד? אם הוא קדוש הוא צריך להיות הכי מדויק שיש
איך אפשר להתימר לומר שהתנך לא מדויק במיוחד? אם הוא קדוש הוא צריך להיות הכי מדויק שיש
יש חוק בתנך שאומר בגדול, שאם במשפחה, ילד אוכל יותר מידי, שותה יותר מידי אלכוהול ולא מקשיב להוריו, בית המשפט ראשי להוציא אותו להורג. אבל לא אומרים כמה זה יותר מידי מזון, כמה זה יותר מידי אלכוהול.
אי אפשר לומר שהתנ"ך מדויק בכלל.
אי אפשר לומר שהתנ"ך מדויק בכלל.
לדעתי החוקים שיש כיום בדת הם בשביל לשמור שלא נעשה טעויות
כי באמת אלוקים לא ציווה שאסור לאכול באותם כלים בשר וחלב
ניראלי שזה בשביל לשמור ולהמנע מטעויות
כי באמת אלוקים לא ציווה שאסור לאכול באותם כלים בשר וחלב
ניראלי שזה בשביל לשמור ולהמנע מטעויות
אנונימית
באמת אף פעם לא הבנתי מה קשור עוף-תרנגולת לגדי בחלב אימו?
אנונימית
האיסור תורה הוא לכל בהמה טהורה יש לה חלב.
עוף - זה מדרבן.
אביא את רמב"ם שיענה לשואלת השאלה.
"הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר, ויעמוד איסורו לדורות, וכן יש להן להתיר איסורי תורה, לפי שעה--מה הוא זה שהזהירה תורה "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג, א): שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן, ולקבוע הדבר לעולם שהוא מן התורה, בין בתורה שבכתב, בין בתורה שבעל פה.
כיצד? הרי כתוב בתורה "לא תבשל גדי, בחלב אימו" (שמות כג, יט; שמות לד, כו; דברים יד, כא). ומפי השמועה למדו שזה הכתוב, אסר לבשל ולאכול בשר בחלב--בין בשר בהמה, בין בשר חיה; אבל בשר עוף, מותר בחלב מן התורה.
אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב, הרי זה גורע; ואם יאסור בשר העוף, ויאמר שהוא בכלל הגדי, והוא אסור מן התורה--הרי זה מוסיף.
אבל אם אמר בשר העוף מותר מן התורה, ואנו נאסור אותו, ונודיע לעם שהוא גזירה: שלא יבוא מן הדבר חורבה, ויאמרו בשר העוף מותר מפני שלא נתפרש בתורה, כך החיה מותרת שהרי לא נתפרשה; ויבוא אחר לומר אף בשר בהמה מותר, חוץ מן העז; ויבוא אחר לומר אף בשר העז מותר בחלב הפרה או הכבשה, שלא נאמר אלא "אימו" (שמות כג, יט; שמות לד, כו; דברים יד, כא) שהיא מינו; ויבוא אחר לומר אף בחלב העז שאינה אימו מותר, שלא נאמר אלא "אימו". לפיכך נאסור כל בשר בחלב, ואפילו בשר עוף. אין זה מוסיף, אלא עושה סייג לתורה. וכן כל כיוצא בזה" (משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ב, הלכה ט).
עוף - זה מדרבן.
אביא את רמב"ם שיענה לשואלת השאלה.
"הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר, ויעמוד איסורו לדורות, וכן יש להן להתיר איסורי תורה, לפי שעה--מה הוא זה שהזהירה תורה "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג, א): שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן, ולקבוע הדבר לעולם שהוא מן התורה, בין בתורה שבכתב, בין בתורה שבעל פה.
כיצד? הרי כתוב בתורה "לא תבשל גדי, בחלב אימו" (שמות כג, יט; שמות לד, כו; דברים יד, כא). ומפי השמועה למדו שזה הכתוב, אסר לבשל ולאכול בשר בחלב--בין בשר בהמה, בין בשר חיה; אבל בשר עוף, מותר בחלב מן התורה.
אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב, הרי זה גורע; ואם יאסור בשר העוף, ויאמר שהוא בכלל הגדי, והוא אסור מן התורה--הרי זה מוסיף.
אבל אם אמר בשר העוף מותר מן התורה, ואנו נאסור אותו, ונודיע לעם שהוא גזירה: שלא יבוא מן הדבר חורבה, ויאמרו בשר העוף מותר מפני שלא נתפרש בתורה, כך החיה מותרת שהרי לא נתפרשה; ויבוא אחר לומר אף בשר בהמה מותר, חוץ מן העז; ויבוא אחר לומר אף בשר העז מותר בחלב הפרה או הכבשה, שלא נאמר אלא "אימו" (שמות כג, יט; שמות לד, כו; דברים יד, כא) שהיא מינו; ויבוא אחר לומר אף בחלב העז שאינה אימו מותר, שלא נאמר אלא "אימו". לפיכך נאסור כל בשר בחלב, ואפילו בשר עוף. אין זה מוסיף, אלא עושה סייג לתורה. וכן כל כיוצא בזה" (משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ב, הלכה ט).