בנים- תעדיפו מישהי מאוד רגישה/בכיינית (נגיד שיכולה לבכות מציון גרוע במבחן או שתבכה כשאתם תבכו) או

אני בת, אבל עדיף מישהי רגישה (לפחות לדעתי).

השניה(פחות דרמות והתעסקות בחרא)

יש גם אמצע את יודעת

אני כמו הראשונה

מישהי באמצע בין מה שאמרת

ראשונה ללא צל של ספק רגישות זה מה שמאפיין את הבן אדם

אני בת ולדעתי יעדיפו מישהי רגישה

אני למשל באמצע אז מה אני נחשבת?
אני לא בוכה מדברים שטותיים.. אבל אני בוכה מן הסתם אם מישהו שאני מכירה כולל כלב מת...
ואם מישהו בוכה ואני מבינה אותו יהיו לי דמעות בעיניים אבל מצד שני אין מצב כזה שאני הולכת לבכות מציון גרוע במבחן.. גם כשאני מקבלת 40 אני מחייכת ומנסה לעזור לכאלו שקיבלו 60 ובוכים ונקרעים על הרצפה...
אה אני בת אם השאלה הייתה לבנים

את אלה שבאמצע

למה אתם בוכים שכלב מת
אני הייתי שמח עם כלב היה מת

הרוב נמצאות בביניים


וואו אנונימי אתה חלאה אימלה אין לי מושג מי אתה ואני שונאת אותך שנאה יוקדת

^^^מה? אם אתה לא ציני כרגע אז תדע שזה הדבר הכי חסר משמעות שיכולת לכתוב...
אנחנו בני האדם לא במעמד יותר גבוה משאר החיות, כולנו חיות בטבע, וזה שאולי אנחנו נחשבים ליותר חכמים מהם לא אומר בשום מצב שיש לנו את האפשרות לבחור מי יחיה ומי ימות ביקום הזה, בטבע הזה, וכשבעל חיים מת, בעל חיים שאותו גידלה משפחה כנראה, מת.. המשפחה ש"אימצה" אותו כביכול תהיה מאוד עצובה, זה שאני ספציפית מאוד עצובה על כלבים שמתים באופן כללי זה כי יש לי את הרגש ואת החמלה הכנראה יותר גבוהה משיש לך כלפיי חיות..
זה שאולי אתה שונא כלבים לא אומר שאתה צריך לשמוח כשבעל חיים בטבע מת..
ואני מקווה שזה ציני בכל זאת.

ראשונה

באמצע,לא רוצה מישהי שלא בוכה,רוצה מישהי עם רגשות,שתבכה אבל שגם תבכה מדברים שבאמת אפשר להבין למה היא בוכה.

אני מעדיף מישהי שנמצאת באמצע בין שתי האפשרויות

שתהיה רגישה אבל לא מדברים מוגזמים כמו ציון במבחן ושתהיה הגיונית

באמצע

רגישה/בכיינית כמוני

וואי טוב שלא לקחת את זה קיצוני יותר..
זה בסדר להיות רגישות וזה בסדר לא לבכות מכל שטות.. וגם אצל בנים ככה, אין יותר מושך מגבר שמראה שקשה לו ובוכה מדי פעם אבל חזק ומעודד ולא עושה דרמה

בין לבין. מצד אחד בכיינות זה תכונה שמקשה על מערכות יחסים ובכלל על אינטראקציות חברתיות.
מצד שני צריך שלבן אדם יהיה רגישות זה מה שמאפיין אותו.

כמובן שבאמצע אבל כדי לענות על התשובה-
השנייה כי אני לא יודע מה לעשות כמישהי תבכה, ובטח לא כל ציון גרוע. גם אם היא בוכה כל כך הרבה בסופו של דבר זה יכול אפילו להיות מציק
לדעתי מישהי שלא בוכה לא אומר שאין לה רגשות, היא פשוט לא מביעה את העצב שלה דרך דמעות.

אני הראשונה, אני בוכה מכל דבר (מנסה שלא אבל קשה לי וזה כנראה בגלל המצב הנפשי שלי) אבל מי בוכה מציון? כאילו כולה ציון אני באמת לא מבינה. פעם הייתה איתי ילדה בכיתה שבכתה תמיד באמצע מבחנים ואחרי זה היא בכתה שקיבלה 98 ואני באמת לא מבינה מה הקטע.