אם אילן רמון ידע שיש סיכון גבוה בזה שהוא טס לחלל וידע שאולי הוא לא יחזור בשלום למה עשה את זה?

גאווה ישראלית

כדאי להיות גיבור. הוא עשה את שלו ברגע שהוא טס והחזיק ספר תנך בחלל. הוא עשה את זה למען המדינה שלנו.

שואל השאלה:
כן אבל עמוק בלב הוא ידע שזה סיכויים קלושים אז למה איך יכול להשאיר את המשפחה שלו ככה מה בשביל המדינה ומה עם החיים שלו?איך הוא מת בכלל

כי זאת הייתה מטרת חייו, חלום שהתגשם. כמו חיילים

ברגע שהחללית נכנסה לאטמוספירה היא לא יכולה להחזיק מעמד ולכן עלתה באש לפני שהגיעה לאדמה. נכון הוא ידע שזה סיכויים קלושים אבל רצה להיות הראשון שעושה זאת שיזכרו אותו כגיבור

יעלה*

שואל השאלה:
ונכון שהחללית שלו התפרקה שהם חזרו לארץ אז איפה הוא נפל איפה הגופה שלו כי הרי מרחפים שם באוויר יש את כוח הכבידה

כי הוא התאמן להיות אסטרונאוט כל חייו. כמו שחייל הולך לקרב כי אומרים לו

הם התרסקו על הים

שואל השאלה:
אהה לא ידעתי שהיא עלתה באש..אוף מסכן כואב הלב סיפור עצוב לא יהיה אחד שיעלה לירח ויחזור בשלום :(

שואל השאלה:
איך על הים?

תכלס מאוד כואב הלב. לאחר מכן בנו מת בצבא הוא היה בקרבי ואז הבן השני שלו מת גם בצבא ואישתו נפטרה שנה שעברה ונשאר להם רק עוד שני אחים

כי זה היה מעל הים וזה נפלבמהירות

ארץ ישראל מעל הכל

שואל השאלה:
אוף איזה סיפור עצוב כואב הלב משפחה של גיבורים בטוח בגן עדן כולם :(

איפה היינו היום אם אנשים במהלך ההיזטוריה לא היו לוקחים סיכונים?

שואל השאלה:
כן אבל עדיין זה כואב בלב הוא פשוט סיכן את החיים שלו והשאיר את הילדים שלו לבד ואת אישתו והיא חלתה מרוב כאב וזה קשה צריך להיות בנאדם אמית בשביל לעשות דבר כזה כל הכבוד לו באמת אין לי מילים פשוט זה קשה וגם שהבן שלו נפטר חודשיים אחריו אוף עולם אכזר

כי הוא רצה להיות על החלל, תחשבי על זה שי משהו שאת ממש רוצה או שואפת אליו, זה היה אחד מהשאיפות שלו. הוא אדם מדהים ורואים את זה על אישתו וילדיו הם תורמים הרבה לחברה ומעבירים המון מסרים יש הרבה מה ללמוד מהם

זה היה החלום שלו מאז שהיה ילד

גאווה ישראלית וידע יכול לאנושות מה שהוא עשה מעולם לא ישכח ולא היה לשב

יש הבדל בין אולי לבין סיכויים קלושים.
הסיכון לא היה כזה גדול...
עבדו על החללית הזאת, לפני השיגור לא חשבו שיש סיכון מיוחד או משהו.
באותה המידה את יכולה לומר שבן אדם שנוסע במכונית הוא לא אחראי, הרי יש תאונות בדרכים מדי יום.
סיכון יש כמעט בכל דבר.
יש גם סיכון בנסיעה באוטובוס, אז עכשיו לא תסעי באוטובוס?
יש גם סיכון בשימוש במכשירי חשמל, אז עכשיו לא תשתמשי במכשירי חשמל?
זה היה החלום שלו, הוא רצה את זה מגיל צעיר מאוד.

לגבי השאלה איך הוא מת
81 שניות אחרי שיגור החללית נפרדה פיסה מהצד השמאלי של הדו-רגל המחבר את מכל הדלק החיצוני למעבורת, שנייה אחר כך פגעה בשפת הכנף, ויצרה פרצה. הפיסה הייתה באורך 50 - 70 ס"מ, ברוחב 30 - 45 ס"מ ובמשקל כ־760 גרם. היא פגעה במעבורת במהירות 600 - 900 קמ"ש.
לא ידעו על הפגיעה בזמן השיגור, אלא שעלו עליה רק יום אחרי.
מסיבה לא ברורה, לא בחרו ליידע את אנשי הצוות בתקלה אחרי שהחללית המריאה.
כשהם נחתו ה חדר אוויר לוהט (כנראה בטמפרטורה של יותר מ־2,700 מעלות צלזיוס) אל הפרצה, והתיך את שלדת האלומיניום של הכנף השמאלית והחליש אותה. בסופו של דבר הלחץ גרם לקריסה של הכנף, מה שכמובן גורם לחוסר שליטה על החללית. ברגע שמגיני החום כבר לא היו מופנים את האזור החם ביותר החללית התפרקה.

האמת שהחללית התפרקה בכלל מעל טקסס. לפי מה שאני הבנתי, אין ממש גופות... יש יותר שרידים מסויימים, שאותם הביאו לקבורה.

אבל כן, זה סיפור עצוב.
והסיפור של המשפחה שלו עוד יותר עצוב. אבל באמת יש במה להיות גאים בו, אדם כשרוני מאוד בסך הכל.