5 תשובות
עבריינית משוחררת עם משפחה חסרת תרבות שהצליחה לעשות טררם מה זאת אומרת מה הסיפור
שואל השאלה:
הכוונה מה השטחים שנתנו עלייה
הכוונה מה השטחים שנתנו עלייה
שואל השאלה:
ומה הסיפור
ומה הסיפור
פרשת נעמה יששכר החלה במעצרה ברוסיה של אזרחית ישראלית-אמריקאית, נעמה יששכר[2], בגין אחזקת 9.5 גרם חשיש. יששכר הועמדה לדין ובית המשפט הרוסי הרשיעה בעבירת הברחת סמים וגזר עליה שבע וחצי שנות מאסר. מדינת ישראל פעל ה לשחרורה המוקדם לפנים משורת הדין הרוסי.ב29 בינואר 2020, הנשיא פוטין העניק חנינה מלאה לנעמה יששכר.
תוכן עניינים
1 רקע
2 הפרשה
3 הפעילות למען שחרורה
4 דיון ציבורי
5 קישורים חיצוניים
6 הערות שוליים
רקע
נעמה יששכר היא ישראלית ילידת 1993 המחזיקה גם באזרחות אמריקאית[3]. היא נולדה בניו ג'רזי ועלתה לישראל בגיל 16 ללא הוריה. שירתה בצה"ל בחיל האיסוף הקרבי כחיילת בודדה.
הפרשה
ב-12 באפריל 2019 נעצרה יששכר בעת ששהתה בטיסת מעבר בשדה התעופה במוסקבה, כחלק מחזרתה מהודו לישראל. יששכר הודתה בהחזקת סם לשימוש עצמי[4], אם כי מאוחר יותר בערעורה, כפרה בהודאה זו, וטענה שזו נבעה מחוסר הבנה של השפה, ושהסם שהתגלה היה בתיק שאינו שלה. כמו כן טענה שייתכן שהודאתה זויפה[5].
לאחר שנעצרה במוסקבה, הואשמה בתחילה על החזקת קנאביס, עבירה הכרוכה בקנס וחודש מעצר, אך סעיף האישום שונה לאחר מכן להברחת סמים, עבירה חמורה שעונשה עד 10 שנות מאסר. במשך כחצי שנה הוחזקה בבית כלא המרוחק כ-80 ק"מ ממוסקבה. באוקטובר 2019 נידונה על ידי בית המשפט ברוסיה לשבע וחצי שנות מאסר בגין הברחת 9.5 גרם חשיש[6].
יששכר ערערה על גזר דינה, אך בדיון שנערך ב-19 בדצמבר 2019 נדחה ערעורה[7].
באמצעי התקשורת פורסמה השערה שהעונש החמור הוא הרצון להשתמש בה כקלף מיקוח לשם שיחרור האקר רוסי שכלוא בישראל, אך ההאקר הוסגר לארצות הברית[8].
הפעילות למען שחרורה
בתקופת מעצרה פנתה משפחת יששכר מספר פעמים לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וביקשה לסייע לשחרר את נעמה, אך לא התקבלה תגובה כלשהי[9]. בעקבות מעצרה של יששכר פורסם כי רוסיה ביקשה מישראל להסגיר לידיה את ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב, ולקיים עסקת חילופי אסירים בינו לבין יששכר[10]. בורקוב הגיע לישראל כתייר ונעצר בדצמבר 2015[11], לאחר שהוגש נגדו בארצות הברית כתב אישום בגין הונאה בכרטיסי אשראי. הסגרתו מישראל לארצות הברית אושרה על ידי בית המשפט העליון[12].
באוקטובר 2019, לאחר מתן גזר הדין, נשיא המדינה, ראובן ריבלין, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, העבירו לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בקשת חנינה ליששכר[13].
ב-19 באוקטובר נערכו הפגנות תמיכה בנעמה יששכר בכיכר הבימה בתל אביב, ומול הקונסוליה הרוסית בניו יורק[14].
ב-16 בינואר 2020 דווח לראשונה בתקשורת הרוסית כי פוטין מתכנן להעניק ליששכר חנינה לקראת ביקורו בישראל בפורום השואה הבינלאומי (שתוכנן ללא קשר לפרשה)[15], ונטען אף שיששכר תגיע לישראל יחד עם פוטין[16].
ב-20 בינואר 2020 דווח בתקשורת הישראלית כי בתמורה לשחרור נעמה - הסכים ראש הממשלה נתניהו להעביר לידי רוסיה את הבעלות על חצר אלכסנדר (ליתר דיוק, ממשלת ישראל רשמה את הכנסייה הרוסית כבעלים של הנכס. במשך קרוב למאה שנה היה סכסוך בעלות בין שני פלגים של הכנסייה, ה-"אדום" המזוהה עם ברית המועצות וה-"לבן" שהתנגד לה ומרכזו בניו יורק, עד אשר שני הפלגים חתמו על הסכם איחוד ב-2014. אלא שבמקביל הגורם מטעם אחד הפלגים שניהל את הנכס פרש מהכנסייה הרוסית כולה והקים פלג חדש שמרכזו בברלין, ולכן האחרונה ביקשה במשך 5 שנים מהממשלה להחזיר לבעלותה את הנכס). זאת, לאחר שחצר סרגיי כבר הועברה לרוסיה ב-2009 בתקופתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה. רוסיה גם חידשה את הלחצים להעביר לרשותה את חצר אליזבטה בירושלים[17] בה שוכן כיום בית המעצר של משטרת ירושלים. עוד פורסם כי בתמורה לשחרור ישראל תעניק לרוסיה שלל הקלות, חלקן פרוצדורליות, חלקן קשורות לגישה למבנים מרכזיים וחלקן ליחסי החוץ ולכניסת אזרחים רוסים למדינת ישראל[18].
יפה יששכר (משמאל), אמה של נעמה יששכר, נפגשת עם בנימין נתניהו וולדימיר פוטין בעת ביקורו בישראל ב-23 בינואר 2020
ב-23 בינואר 2020, בעת ביקורו בישראל לצורך השתתפותו בפורום השואה העולמי החמישי, נפגש הנשיא פוטין עם אמה של נעמה, והצהיר לאחר מכן, כי היום תבקר את נעמה מי שאחראית על שמירת זכויות האדם ברוסיה, וכי "הכול יהיה טוב"[19]. יששכר ביקשה חנינה, וב-27 בינואר אישרה ועדת החנינות במוסקבה את בקשתה.[20]
תוכן עניינים
1 רקע
2 הפרשה
3 הפעילות למען שחרורה
4 דיון ציבורי
5 קישורים חיצוניים
6 הערות שוליים
רקע
נעמה יששכר היא ישראלית ילידת 1993 המחזיקה גם באזרחות אמריקאית[3]. היא נולדה בניו ג'רזי ועלתה לישראל בגיל 16 ללא הוריה. שירתה בצה"ל בחיל האיסוף הקרבי כחיילת בודדה.
הפרשה
ב-12 באפריל 2019 נעצרה יששכר בעת ששהתה בטיסת מעבר בשדה התעופה במוסקבה, כחלק מחזרתה מהודו לישראל. יששכר הודתה בהחזקת סם לשימוש עצמי[4], אם כי מאוחר יותר בערעורה, כפרה בהודאה זו, וטענה שזו נבעה מחוסר הבנה של השפה, ושהסם שהתגלה היה בתיק שאינו שלה. כמו כן טענה שייתכן שהודאתה זויפה[5].
לאחר שנעצרה במוסקבה, הואשמה בתחילה על החזקת קנאביס, עבירה הכרוכה בקנס וחודש מעצר, אך סעיף האישום שונה לאחר מכן להברחת סמים, עבירה חמורה שעונשה עד 10 שנות מאסר. במשך כחצי שנה הוחזקה בבית כלא המרוחק כ-80 ק"מ ממוסקבה. באוקטובר 2019 נידונה על ידי בית המשפט ברוסיה לשבע וחצי שנות מאסר בגין הברחת 9.5 גרם חשיש[6].
יששכר ערערה על גזר דינה, אך בדיון שנערך ב-19 בדצמבר 2019 נדחה ערעורה[7].
באמצעי התקשורת פורסמה השערה שהעונש החמור הוא הרצון להשתמש בה כקלף מיקוח לשם שיחרור האקר רוסי שכלוא בישראל, אך ההאקר הוסגר לארצות הברית[8].
הפעילות למען שחרורה
בתקופת מעצרה פנתה משפחת יששכר מספר פעמים לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וביקשה לסייע לשחרר את נעמה, אך לא התקבלה תגובה כלשהי[9]. בעקבות מעצרה של יששכר פורסם כי רוסיה ביקשה מישראל להסגיר לידיה את ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב, ולקיים עסקת חילופי אסירים בינו לבין יששכר[10]. בורקוב הגיע לישראל כתייר ונעצר בדצמבר 2015[11], לאחר שהוגש נגדו בארצות הברית כתב אישום בגין הונאה בכרטיסי אשראי. הסגרתו מישראל לארצות הברית אושרה על ידי בית המשפט העליון[12].
באוקטובר 2019, לאחר מתן גזר הדין, נשיא המדינה, ראובן ריבלין, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, העבירו לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בקשת חנינה ליששכר[13].
ב-19 באוקטובר נערכו הפגנות תמיכה בנעמה יששכר בכיכר הבימה בתל אביב, ומול הקונסוליה הרוסית בניו יורק[14].
ב-16 בינואר 2020 דווח לראשונה בתקשורת הרוסית כי פוטין מתכנן להעניק ליששכר חנינה לקראת ביקורו בישראל בפורום השואה הבינלאומי (שתוכנן ללא קשר לפרשה)[15], ונטען אף שיששכר תגיע לישראל יחד עם פוטין[16].
ב-20 בינואר 2020 דווח בתקשורת הישראלית כי בתמורה לשחרור נעמה - הסכים ראש הממשלה נתניהו להעביר לידי רוסיה את הבעלות על חצר אלכסנדר (ליתר דיוק, ממשלת ישראל רשמה את הכנסייה הרוסית כבעלים של הנכס. במשך קרוב למאה שנה היה סכסוך בעלות בין שני פלגים של הכנסייה, ה-"אדום" המזוהה עם ברית המועצות וה-"לבן" שהתנגד לה ומרכזו בניו יורק, עד אשר שני הפלגים חתמו על הסכם איחוד ב-2014. אלא שבמקביל הגורם מטעם אחד הפלגים שניהל את הנכס פרש מהכנסייה הרוסית כולה והקים פלג חדש שמרכזו בברלין, ולכן האחרונה ביקשה במשך 5 שנים מהממשלה להחזיר לבעלותה את הנכס). זאת, לאחר שחצר סרגיי כבר הועברה לרוסיה ב-2009 בתקופתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה. רוסיה גם חידשה את הלחצים להעביר לרשותה את חצר אליזבטה בירושלים[17] בה שוכן כיום בית המעצר של משטרת ירושלים. עוד פורסם כי בתמורה לשחרור ישראל תעניק לרוסיה שלל הקלות, חלקן פרוצדורליות, חלקן קשורות לגישה למבנים מרכזיים וחלקן ליחסי החוץ ולכניסת אזרחים רוסים למדינת ישראל[18].
יפה יששכר (משמאל), אמה של נעמה יששכר, נפגשת עם בנימין נתניהו וולדימיר פוטין בעת ביקורו בישראל ב-23 בינואר 2020
ב-23 בינואר 2020, בעת ביקורו בישראל לצורך השתתפותו בפורום השואה העולמי החמישי, נפגש הנשיא פוטין עם אמה של נעמה, והצהיר לאחר מכן, כי היום תבקר את נעמה מי שאחראית על שמירת זכויות האדם ברוסיה, וכי "הכול יהיה טוב"[19]. יששכר ביקשה חנינה, וב-27 בינואר אישרה ועדת החנינות במוסקבה את בקשתה.[20]
יכל היה להיות פשוט יותר לשים קישור לויקיפדיה
באותו הנושא: