אתם אוהבים את עצמכם? אם לא למה

לא. ואני אהיה כנה, היו רגעים שאהבתי את החיוך שלי עד שהסתכלתי במראה. אני משקרת לעצמי שאני נראת טוב לפעמים כדי אולי לגרום לאהוב את עצמי אבל פאקינג לא. הגוף שלי מכוער וקטן בשבילי, והפנים שלי עוד בסדר וגם זה עם פילטר או איפור
זה פשוט לקום בבוקר ולהתחיל לשנוא את עצמך מחדש

אני שונאת שונאת שונאת את האופי שלי. אני יותר מדי מהכול ואני בגלל זה מרוחקת מהמון אנשים, כי אני מפחדת מאיך שהם יגיבו כשהם יכירו אותי באמת.
אבל במראה אני דווקא נראית לא רע. רוב הזמן אני שונאת את עצמי כי אני גבוהה ומפותחת וזה לא הכי יפה בעיניי, אבל אני מנסה.

לא יש לי אופי חרא

לא, אני דפוקה מידי

לא ככ אני די מזעזעת :)

מאוד

את האישיות ? אני חושבת שכן
את המראה החיצוני לא, לצערי זה משהו שאני מתמודדת איתו מלא ומנסה לשנות את ההערכה של עצמי כלפי החיצונית אבל זה קשה

שואל השאלה:
לאהוב את עצמך זה תהליך, אני מאמינה שכולכם תאהבו את עצמכם בסוף.
מי שאוהב את עצמו עכשיו, מעולה:)
אני כאן אם אתם צריכים אותי

כן
כפרעלי אני חכם ונבון ונראה בסדר

אני לא אוהב את עצמי כי יש לי מודעות עצמית.
זה די פשוט. לא ממש צריך לפרט כי אם הייתי נראה טוב, סביר להניח שהייתי גם חושב ככה, אבל לא.

אל תקשיבו לו, הוא נראה מדהים ^^

לא, אני לא אוהבת את איך שאני נראית
האופי שלי סבבה למרות שהייתי יכולה להשתפר ולהיות בן אדם טוב יותר ממה שאני
אבל איך שאני נראית זה הדבר שהכי מפריע לי וגם לסביבה שלי כנראה...

לא כי אני מכוער והגוף שלי מזעזע ובאלי להקיא שאני מול המראה

כן. אני אוהבת את מי שאני, וגם את איך שאני נראית, אבל! הביטחון שלי לא בשיאו וכן יש דברים שהייתי רוצה לשפר (כמו נגיד שאני מנסה עכשיו להרזות ולהתחטב אבל לא כזה הולך לי)

כן. אני שמעון. ואני גבר. מה עוד צריך?

כן

שונאת את עצמי יש מלא סיבות

אני אוהבת את עצמי. נכון, אני לא מושלמת. אז מה? אף אחד לא מושלם. ומראה חיצוני הוא בטח לא סיבה לשנוא.

אני חכמה, אני מצחיקה. אני נאמנה. אני משתדלת מאוד להיות אמא טובה. אני אדם טוב ואכפתי. אני אשת עקרונות. אני חברה טובה. אנשים (מסתבר) נוטים לאהוב אותי. אז מה יש לא לאהוב?