17 תשובות
גם אני חושבת שכן השאלה אם יש לך כעת מחשבות אובדניות אם כן לכי עכשיו למיון
אשפוז זה משהו שהוא מאוד טראומטי ולא מומלץ בכלל..!
קודם ללכת לטיפול שיעזור לך, להתאים תרופות אם צריך
לא צריך ישר אשפוז, חבל... אשפוז ראשון בדרך כלל לא נגמר ב1
יוצאים עם טראומות רציניות (לפחות אצלי)
וגם לא מתאשפזים רק על מחשבות תהיו רציניים מה אתם ישר אומרים לה כן... אתם לא יודעים איך זה אשפוז כנראה, עברתי 5 אשפוזים אני אומרת לך מניסיון, את לא תצאי אותו הדבר בקטע לא טוב
על מחשבות אובדניות מאשפזים
קודם צריך ללכת לפסיכיאטר, הוא מפנה לאשפוז,
מאשפזים אם יש תכניות או שבאמת יש סיכון לעצמך ולאחרים
והייתי ב3 מחלקות שונות, כל המחלקות אותו הדבר.
שואל השאלה:
אמ כן, הייתי באשפוז פסיכיאטרי שנה על נסיונות אובדניים (שלא יחזרו) וגם אני סבלתי שם, בגלל זה אני מתלבטת
אנונימית
שואל השאלה:
13.5
אנונימית
אז לא, ממש לא, אמרת שסבלת שם, מה יעזור לך עוד אשפוז? זה יהיה מעגל שלא נגמר... עוד אשפוז ועוד אשפוז, לא חבל?
עדיף ללכת לטיפולים, לחפש אופציות אחרות,
אפילו כדורים אם צריך, אמרת שאת מפחדת וזה לגמרי לגיטימי, וזה קורה, לדעתי אשפוז זה צריך להיות הנקודת מפנה האחרונה.
שואל השאלה:
אני חושבת להתאשפז כי אני מעדיפה להיכנס על מחשבות אובדניות לאשפוז קצר מאשר אשפוז ארוך על אובדנות
אנונימית
שמרי על עצמך ואם יש לך כעת מחשבות אובדניות מציעה לך לגשת מייד למיון
שואל השאלה:
לא הייתי בנוער
אנונימית
^היית שם שאתה יכול להגיד?
בוא תמנה מחלקה אחת "מדהימה ומצילה חיים"
כל פעם שנכנסתי למחלקה על אובדנות הייתי יוצאת אובדנית יותר
אני לא יודעת על איזה מחלקות שמעת בדיוק שאתה אומר את זה
את הביקורת שלי נתתי, טייק איט אור ליב איט
אתה לא יכול לתת ביקורת אם לא היית שם
סבבה ששמעת מחברים שזה הציל להם את החיים אבל אולי כי הם באמת היו צריכים מקום שיחזיק אותם כמו אסירים כדי לשמור על עצמם
זה שזה מונע ממך להתאבד סבבה- יופי
ושאתה יוצא משם?
בגלל זה אני אומרת שזה מעגל שלא נגמר
תשאל כם את חברים שלך, רוב האשים שמתאשפזים פעם אחת זה לא יגמר באשפוז אחד, הם ישתחררו ויחזרו ברוב הפעמים
אמרתי את דעתי, לא אמרתי שהקונספט מזעזע
בתור עובדה
thats my opinion !
וגם שואלת השאלה הייתה שם וסבלה, אתה חושב שכדאי לחזור למקום שאתה יודע שלא עושה לך טוב?
יקרה,
את כותבת ונדמה שהנפש שלך זועקת מבפנים, כאילו מפחדת ממה שעלול להיגרם לך, מהמחשבות שאין עליהן שליטה, מהמעשים המסוכנים, מנקודת האל חזור..

מתארת לעצמי שאת אולי חוששת מסטיגמה אפשרית או מצמד המילים "אשפוז פסיכיאטרי" שהן גדולות ומפחידות בפני עצמן, את בטח חושבת על איך אנשים בסביבתך יסתכלו על זה, והאם תמשיכי את חייך עם כותרת כלשהי שתלך אתך הלאה..

יקירה, נשמע שבתוך תוכך את מרגישה שנכון לך לטפל בעצמך, לקבל עזרה חיצונית שתאפשר לך להמשיך את חייך בצורה שלווה יותר. אני רוצה להציע לך לפנות לקופת החולים ולבקש ייעוץ, להיפגש עם איש מקצוע שיוכל להעריך איך ניתן לעזור לך בצורה הטובה ביותר.
אני רוצה גם להזמין אותך לצ'אט האנונימי של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), שפועל כל ערב ובו תוכלי לשתף יותר על התחושות, הפחדים וההתלבטויות.

מחכה לך, תמצאי אותנו בלינק המצורף
מתנדבת סה"ר