אני מרגישה שאני פשוט כלום

החיים שלי בפח, רבתי עם כל החברים שלי כולם ניתקו איתי קשר.
ואני כל יום אני רבה עם ההורים שלי כי אני מרגישה שאני עושה הכל בבית ואני פשוט מתנהגת לכולם מגעיל כי קשה לי ורע לי אני רוצה לעבור לפניימיה כי לא טוב לי בבית אבל אמא שלי כל הזמן אומרת לי לא יצא ממך כלום גם ככה, על תחשבי שיקבלו אותך למקום טוב גם ככה לא יצא מימך כלום והיא צודקת במשהו אני פשוט לא יכולה לשבת וללמוד כי קשה לי בשיעורים אני לא מצליחה להתרכז התעודה שלי מה זה הרוסה ואף מקום טוב לא ירצה לקבל אותי
ופשוט כולם מורידים אותי ואני מרגישה כלכך לבד כי אני לא סומכת על אף אחד וזה המקום היחיד שאני יכולה להיות בוא באנונימיות
ואני פשוט כלכך מקנא בילדים שהם חחכמים והם מצליחים בהכל בלימודים ובדברים.
והכל קל להם ולי לא כי פשוט לא מבנים אותי ואני מרגישה פשוט לבד בעולם ואני צריכה לבוא לבית ספר כל יום מחדש למרות שלא טוב לי שם ולא מתייחסים עלי טוב. פשוט כבר הכל קשה לי ואני לא יכולה לעמוד בזה אני בדיכאון ובחרדות מטורפות
מה אני יכולה לעשות??