מה הקטע שכל החיים זה גן צבא בית ספר עבודה ילדים ?

ככה זה החיים.

זה לא כל החיים אם את חושבת ככה את בן אדם משעמם מאוד תעשי משהו שונה אם את חושבת ככה תצאי מהבועה הזאת וזהו

זה לא כל החיים ככה
זה תבנית השחברה קבעה כ"נורמה" אבל אתה לא חייב תמיד ללכת לפי הנורמה שהחברה קובעת.

כי יש זמן לכל דבר והזמן של הדברים האלה זה אחד אחרי השני
אפשר לגוון וללכת קודם לעבודה אחרי זה צבא ואז גן אבל אז זה פשוט לא יעבוד

כל החוכמה זה למצוא את היופי בדברים האלה. עבודה - תעבדי במשהו שאת אוהבת, שמעניק לך סיפוק. ילדים - תהני מהם. ויש גם את הזמן אחרי, או בין לבין, שבו אפשר להנות.
אגב, לשגרה יש לא מעט יתרונות. היא מעניקה לנו מסגרת, נותנת לנו סיבה לקום בבוקר, נותנת תחושה של משהו מוכר. יתרון נוסף הוא, שמדי פעם שוברים את השגרה ואז זה סופר כיף. תחשבי על זה ככה: אם לא היתה שגרה שאפשר לשבור,שום דבר לא היה מיוחד.

את לא חייבת ללכת לפי הנורמה שהחברה קיבעה.
נכון, בית ספר במדינת ישראל חובה הרי חוק חינוך חובה
ונכון, סביר להניח שאם אדם שאין לו הצדקה לפטור וישתמט מהצבא כנראה ילך לכלא על הפרת החוק.
עבודה? בסדר אל תעבדי נראה איך תחיי בחיים, דווקא ביערות דרום אמריקה לא עובדים, צדים. בכל אופן, למצוא עבודה שאת מתחברת אליה ומעניינת אותך, לשם כך ללמוד תואר שמעניין אותך, מן הסתם.
ילדים? אל תביאי ילדים אף אחד לא מכריח אותך. אעיז ואומר שזו אפילו מותרות ולא מתאים לכל אחד.

עוד פעם אחת שהשאלה הזאת קיימת וטפ

גן בית ספר וצבא זה חובה
עבודה את בוחרת מה שמעניין אותך וילדים זה גם לא חובה

באמת שאין לי כח לשאלות המתבכינות האלה
לכי תביני בעצמך.

זה לא
חייב להיות ככה זה פשוט הדרך המקובלת וגם נוח כנראה כי זה לזוז ממסגרת למסגרת

שכחת עבודהעבודהעבודהעבודהעבודהעבודה

אחר כך בית אבות ולבסוף גן עדן או גיהינום או מה שיקרה