4 תשובות
יודעת שביקשת מבני 23 + אבל אני מרגישה מאוד בוגרת לגילי ושאני מסוגלת לייעץ לך לגבי זה וזה לגמרי בסדר אם בכל זאת תרגישי שלא.
את אמא וזה לגמרי טבעי שתגונני על הילד שלך, המצב שאחותך היתה בו בהחלט מצדיק את הדאגה שלך ואני חושבת שאת צריכה להסביר את זה לאחותך, להסביר לה שאת יודעת שהיא לא מתכוונת לפגוע בו אבל את בכל זאת מרגישה שבעקבות מה שהיא עברה את רוצה להיות שם ולראות שהיא מסוגלת להכיל את המצב ולהתמודד איתו כמו בעבר.
תגרמי לה להבין שזה לא עניין של אמון ושאת פשוט דואגת לשניהם.
(את זה כמובן אל תגידי לה אבל זה בסדר שאת רוצה לראות שהיא השתקמה ושהיא במקום טוב יותר עכשיו.
בנוסף הייתי מציעה לך לדבר עם אנשי הרפואה שעזרו לה להשתקם ולצאת מהמצב שלה ולהתייעץ איתם. )
אני יודעת שביקשת מבני 23+, אבל אני אנסה לעזור ואני מקווה שתקחי את התגובה שלי ברצינות.
זה ברור וזה הגיוני שהתגונני על הילד שלך ותכנסי ללחץ, במיוחד כשהיא אמרה לך שאין לה בעיה לפגוע בילדים והיא ניסתה לפגוע באמא שלכן, גם אם זה היה בעבר.
לדעתי אפשר לפתור הכל בשיחה. דברי איתה, תגידי לה שאת אוהבת אותה, ולמרות הכל קשה לך להשאיר אותה לבד עם הילד שלך אחרי כל זה.
תסבירי לה שזה לא בכוונה לפגוע בה, ואת מעדיפה שכשהיא עם הילד שלך, היא תהיה לידך ובטווח הראיה שלך.
אולי עם הזמן כשתראי שהיא לא מנסה לפגוע בילד שלך יהיה לך יותר ביטחון להשאיר אותה איתו לבד.
אל תצפי מבני 23+ רק לענות
את אמא, הכוונה של אחותך לא אמורה לעניין אותך, יש לך ילד שאת צריכה לדאוג לו, בסופו של דבר הכוונה לא משנה כלום אלא המעשה (וגם אם לא התכוונה וכן פגעה בו זה יפגע בה), זה חוסר איזון נפשי אצלה, זה שהיא לא מתכוונת לפגוע בילד לא אומר שאת צריכה להפקיר בידה את הילד, פשוט תגידי לה את זה, שהיא לא יציבה (ושהיא גם בעצמה יודעת את זה) ושכדאי שלא תהיה לבד עם הילד (כדי שלא יהיה חס וחלילה מצב)
מלחיץ מאוד ואת דואגת בצדק.
ברור שהיא אחותך ואת צריכה לתמוך בה,לקבל אותה ולהחזיר אותה לחיים שלך כמה שיותר מהר.
אבל, אין סיבה שתהיה עם הילד לבד. שתבלה איתכם ביחד, בילוים משותפים וארוחות משותפות אבל לא צריך שתהיה לבד עם הילד.

נכון זה מעליב בשבילה אבל הביטחון של הילד שלך קודם לכל. יש הרבה משפחות שלא חייב שהאחיין יסתובב לבד עם הדוד/ה הם יכולים לבנות מערכת יחסים נהדרת גם כשאת בסביבה.