אני פוחדת שאני בחיים לא אוכל לכתוב סיפורים טובים ועמוקים.. אתם יכולים לעודד אותי?

לפני שאת מתחילה לכתוב תחשבי על כל דמות בנפרד מה מייחד את הדמות מה עושה את הדמות מי שהיא וגם אם זה משנה טיפה את העלילה הכל בסדר הדמויות הכי חשובות בסיפור הם צריכות להיות בנויות טוב

שואל השאלה:
אני חושבת על כל דמות ברמה שאני יודעת מה הצבע של הלק בציפורניים שלה.
יש לי מחברות שכתבתי על הדמויות מנקודת המבט שלהן ובאופן די מוזר אני עדיין מנותקת מהן ולא באמת מבינה אותן.
וזה מתסכל ונמאס לי כבר לראות סרטונים ביוטיוב ולקרוא מאמרים שגורמים לי עוד יותר לפקפ בעצמי.

תנסי לקחת השראה מסיפורים קיימים, לא להעתיק, אבל תראי איך סיפורים מצליחים כתובים, תביני למה הם ככה ותנסי להכניס את זה לסיפורים שלך

שואל השאלה:
איזה סיפורים?

יש מלא ספרים וסיפורים טובים, תמיד אפשר לחפש באינטרנט אותם וגם איך לכתוב דמיות טובות.
אני אישית מאוד אהבתי והתחברתי לסדרת הספרים the expanse, אבל זה הטעם שלי ואולי הסיפור לא לכל אחד, למרות זאת אני כן מאמין ב100 אחוז שהדמיות שם בניות וכתובות בצורה מדהימה מעניינת

שואל השאלה:
אני קוראת סיפורים, אבל אני לא בטוחה שאלה הסיפורים הנכונים.
והחיפושים באינטרנט לא עוזרים לי.

מה חיפשת באינטרנט? ניסת לחפש באנגלית או רק בעברית? ועל איזה סיפורים את מתבססת?

שואל השאלה:
אני מתבססת על מה שאני קוראת
חיפשתי
how to write charchters

תנסי את הלינקים הבאים:
https://amp.reddit.com/r/writing/comments/6k6nia/what_are_some_tips_for_writing_better_characters/
https://amp.reddit.com/r/writing/comments/41u0ly/what_makes_you_care_about_a_character/

אולי זה יעזור לך, בהצלחה עם הסיפורים שלך!

אני גם כותבת בווטפאד. כשאני כותבת אני פחות מנסה להיכנס לראש של הדמות ויותר להיות חברה הכי טובה של הדמות ופשוט לתת לדמות לעשות מה שהיא רוצה ולא לכפות עליה משהו אחר. הייתה לי דמות פעם ילדה בשם מלאני שהייתה פיירומנית ואחרי שהיא הדליקה כמה שריפות ותפסו אותה וזרקו אותה בפנימייה צבאית. והיה לי כיוון אחד לסיפור והיא הייתה אמורה להיות עם ילד בשם טום ובסוף היא בכלל שכבה עם אחת המורות שלה. ואני אפילו לא ידעתי שהיא לסבית או ביסקסואלית עד שכתבתי את הנשיקה בניהן. לא כתבתי את הנשיקה כי רציתי, פשוט כתבתי את הסיפור נתתי לדמויות את הבמה, לעשות מה שהן רוצות, וכנראה מלאני רצתה את זה. וככה גיליתי שהיא הייתה ביסקסואלית, למרות שחשבתי שהיא סטרייטית. וגם גיליתי שהיא ממש ממש בעייתית חח. מה היא מנשקת לי מורים.
קיצור, אל תכפי על הדמויות שום דבר. תהי החברה הכי טובה שלהן ותתני להן לחיות את החיים של עצמם. זוהי לדעתי כתיבה טובה. וככה גם הדמות נראית יותר אמיתית כאשר אתה לא שואל את עצמך מה הדמות הייתה עושה, ובמקום אתה נותן לדמות להדריך אותך במסע שהיא עוברת.

שואל השאלה:
אנונימית איך עושים את זה?
פשוט לכתוב בלי לתכנן את הסיפור מראש?

לתכנן זה בסדר, אבל אם קורים דברים שלא תיכננת מראש זה גם בסדר. פשוט אל תנסי להכריח את הסיפור ללכת בדיוק בדרך שתכננת אותו.