לכולם יש בעיות, אז... מה הצרות שלכם?

דיכאון
ואני לא מוצאת עבודה בשום מקום
ואני מרגישה כאילו אני מבזבזת את החיים שלי
קיצר לא כיף

אחח מאיפה מתחילים?

שואל השאלה:
תתחיל/י פשוט

הפסיכולוגית שלי הפנתה אותי לפסיכיאטר.
זה עוד 3 ימים.
אמא ואבא הולכים להיות באותו חדר אחרי שנים שלא :)

החיים חרא בקיצור

שואל השאלה:
אנונימית מה קרה

רגישות יתר, אני מסוגלת לבכות לך מול הפרצוף בגלל הדבר הכי שטותי שיש

כסף ומשפחה כנראה

אף אחד לא מבין אותי

האישיות שלי
הקושי שלי להתחבר לאנשים אחרים

אממ...
הכל בערך
הלימודים
החברים
הזוגיות
החיים

כל הזמן הזה הסתכלו על אחותי הגדולה בתור המוצלחת ועליי הפחות מוצלחת, הבעייתית ואבא שלי לחץ עליי ללכת לאותה מגמה שהיא הלכה ואני נמצאת במגמה שאני שונאת אבא שלי אמר לי לצאת וללכת לרפואה והוא מתעקש שאני אהיה רופאה והוא לוחץ עליי לעלות ל4 יחידות, אני עכשיו נמצאת בכיתת מגמה במגמה שאני לא סובלת, אבא שלי רוצה שאני אהיה רופאה ולא בא לי בכלל, אמא שלי רק מזלזלת בי כך הזמן, היא עוקצת אותי ומתייחסת אליי מגעיל ועוד היא בוגדת באבא שלי מה שיותר מכביד עליי אבא שלי לא יודע בכלל

אני מתמודדת עם פיברומיאלגיה, שזו מחלת פרקים שמתבטאת פיזית, נפשית...
אני נקשרת יותר מדי לאנשים ספציפיים וזה דופק אותי בסוף. אני הגעתי לסף שלי בהכלת אנשים ואני מפחדת בגלל זה לאבד את חברות שלי, כי אני ממש משתדלת. בכללי, אני כבר לא מסתדרת עם אנשים ודקה לעוף מהבית שלי שוב ולחיות ברחוב.

אני מתמודד כל יום עם עצירות בבוקר ואז אני מפספס דקות נכבדות מהשעה הראשונה של בית הספר

דיכאון בעיקר

זוגיות
בעיות נפשיות
בעיות שאף רופא לא מבין מה הם
כיף

דיכאון באלי להתחיל לעבוד אני מרגיש שאני סתם מבזבז לעצמי זמן מהחיים..

חייב קצת כסף צרה צרורה

אני מתאהבת בקלות

-אני שלמה ולא שלמה עם ההומור שלי, מצד אחד אני מצחיקה את עצמי(יותר מדי לפעמים.-.)ומצד שני לפעמים אנשים נפגעים ממני.
-אני לא יודעת איך להסביר את עצמי, אני לא מרגישה בן אדם רע אבל גורמים לי להרגיש ככה.

ההורים שלי דופקים אותי מיום ליום, אני חושבת שיש לי בעיות נפשיות ובכללי החיים בזבל.. (אופטימית שכמותי ;) )

אני בדכאון

הביטחון העצמי שלי בריצפה וסוף סוף דיברתי עם מישהו שהוא באמת חתיך ובדף כלל אני מזייפת ביטחון עצמי ואיתו לא וסתם יצאתי מטומטמת ושיקרתי :(

לסבתא שלי היה אירוע מוחי:(
לפני כמה ימים

קראש במשך שנתיים ואתמול הבנתי שני מאוהבת במישהו אחר ולא בי אחרי שהקדשתי לה מעצמי כל דקה ביום בישבילה ועשיתי בישבילה כל מה שהיא רצתה ואפילו ויתרתי על יציאות עם חברים רק כדי להיפגש איתה לחצי שעה

למה שלא נגיד את הדברים הטובים שיש לנו בחיים?
כי גם לכולם בטוח יש משהו טוב אחד אפילו קטן

לימודים, אח שלי עוזב את הבית (בן 15) ואני בדאון (לא דיכאון)

ילד שאני לא מכירה ולא ראיתי בחיים שלי פשוט החליט שכשאני וחברה הכי טובה שלי הלכנו לפארק ונהנינו והכל פשוט לבוא אלינו לפרצוף לקרוא לנו חנוניות, פוסטמ*ת, ועוד דברים שאני מעדיפה לא להגיד..
ופשוט באתי אליו ושאלתי אותו מה אתה רוצה מאיתנו? לא דיברנו אליך, לא שאלנו אותך, ולא פגענו בך אז מה אתה רוצה?!.
ומשם זה התגלגל והתגלגל והכל והוא אמר שהוא מלך העולם ובקיצור סתם עוד ילד מטומט* אבל הדבר הכי "מצחיק" שהיה זה שפשוט הלכתי למגרש הצמוד ופשוט התחלתי לבכות. לא יודעת למה אבל פשוט בכיתי.

אהבה

לא חסר הרשימה עוד ארוכה ולא נגמרת

לא חסר
כרגע אני וחבר שלי נפרדנו ואני שבורה

שלחי פרטי (אם באלך) חחח
אינלי כוח לכתוב את זה פה

אני אקסטרוברטד אינטרובט
ויש לי חשש להיפתח לאנשים

אז יוצא שאני מצד אחד משתוקק לדבר עם מישהו שיחה עמוקה, שיהיה לי חבר/ה אמת קרוב
אבל אז:
- אני אינטרוברט אז אני רוצה להיות לבד ולא לבלות אם מישהו יותר מידי או לדבר
בטלפון
- אני חושש להיפתח למישהו אז יוצא שכשאני יוצר חברויות הם דיי שטחיות ולא
עמוקות

ואז הבדידות מגיעה

באלי עבודהה...

אין צרות אמיתיות אבל נבעיות שלי
-אין רכב
-בעיות בצבא
-אין זוגיות

אבא שלי הזמין לנו טיסה לארצות הברית אבל הוא בטעות לא הזמין ביזנס וזה ממש מעצבן אותי כי למה אני צריכה לשבת בתיירים עם כל שאר האנשים כשהייתי אמורה לשבת בביזנס... אז רבתי איתו והוא אמר שהוא יקנה כרטיס חדש אבל עד שהוא לא יקנה זה ישאר בעיה

אני הבעיה הכי גדולה של עצמי.

מרגישה לבד ..

האופי שלי באופן כללי
אף אחד לא מבין אותי
קשה לי להתחבר עם אנשים
אני לא מכירה בנים שפויים
ועוד כמה דברים

חח יש לצערי מלא אבל מה שאני יכול לחשוף פה בסטיפס
אני מחכה לאבחון דיכאון כבר מלא זמן
הותקפתי מינית פעמיים ולא סיפרתי לאף אחד ❤

וואלה לפחות בזה הרגע? שום צרות לא משהו שמפריע לי וגורם לי רע

הפרעות נפשיות למיניהן, פחד מכישלון

דיכאון
אבא שלי סוג הומלס ועוברים עליו דברים קשים מאוד ואני לא בקשר איתו וזה כואב לי מאוד!!
בית ספר סבבה טבל הציונים לא משהו
הקראש גם גרם לי לבכות בגללו
אמא שלי לא יודעת להקשיב לי והיא לא לוקחת כלום ברצינות

אני לא אתחיל בכלל

עומס בלימודים שמביאים לדיכאון

ההורים שלי לא תומכים בי...

כרגע..
אבא שלי בבית החולים בגלל אירוע מוחי
למזלי הוא מחלים, אבל זה עוד תהליך ארוך..
והרגשה של כישלון ושאני בנאדם מטומטם

דיכאון מלימודים
יציאה מהארון
סבא דיכאוני
קיצר כיף

שתי האחיות הקטנות שלי הרבה יותר גבוהות ממני

יש לי אחים קטנים
אני לומדת בhth ויש עכשיו pol (רק ילדים מhth יבינו)
יש לי יומולדת ואף אחד כמעט לא זוכר
אני בי ולאנשים קשה לקבל אותי
אני שמנה
אני לא ישנה טוב כי אני קוראת
אני לא הכי טובה בלימודים
אני ילדה שלוקח לה הרבה זמן להירדם (בסביבות השלוש שעות כזה)
כל הזמן כואב לי הראש

אני צריכה לתמוך כלכלית במשפחה שלי אבל לא מקבלים אותי לעבודה כבר חודשים וכל החברים שלי עובדים חוץ ממני ואין לי אפילו כיוון למקצוע בעתיד.

וואלה מבין את ההרגשה^^

פרפקציוניזם חמור. יש לי עוד צרות אבל זו הכי חמורה

כל הזמן דיכאונות שבאים והולכים
אין לי חברים כי כל התיכון הייתי לבד והחברות מהצבא לא טרחו לעשות מאמץ לשמור איתי על קשר (השתחררתי לפני כמה שבועות)
קשה לי להשתחרר מהעבר
קשה לי להנות מהחיים, אני יודעת שכל החיים אני אסבול
לא כל כך טוב לי בעבודה
לא ממש אוהבת את המראה שלי
לא ממש אוהבת את האופי שלי (רגישה מידי, לא יודעת לעמוד על שלי ועוד..)
חרדה חברתית
קשה לי להתחבר לאנשים
ביישנית
אבא לא בריא

תמיד הרגשתי שהחיים שלי הרבה יותר קשים משל כולם כי לכולם יש תקופות טובות ותקופות רעות אבל אני כבר שנים לא הרגשתי שהייתה לי תקופה טובה בחיים אלא רק תקופות רעות