האם זה אגואיסטי לא להפיל ילד עם אוטיזם למרות שיודעים שיעבור קשיים וחיים לא פשוטים/ או שזה דווקא מעשה אציל נפש להשאירו?

לא. מה קשור אגואיסטי? לא

ההפך הוא הנכון. רוצים שהוא יחיה חיים כמו כל אחד, שתהיה לו זכות קיום מעל האדמה, וזה לא מחייב שהוא יעבור חיים קשים.

מה? ._.
למה שזה יהיה אגואיסטי?

אני לא רואה בזה מעשה אציל נפש (למרות שלא לכולם יש כוחות נפשיים לגדל ילד עם אוטיזם) כי אם אתה אוהב אותו - לא היית אוהב אותו אם היה לו אוטיזם?

אגואיסטי אנחנו בחברה קשה

עכשיו אני לא חושב שזה מעשה אגואיסטי; בעתיד לעומת זאת זה יהיה מעשה שיחשב אגואיסטי ולא רק בגלל החיים שיהיו לו אלה גם כי הוא יהיה נטל לחברה.

זה ממש לא אגואיסטי להשאיר אותו.. כי לכך הוא נועד זה נשמה גבוהה שבאה לעולם ..ואם יש למישו את הזכות לגדל ילד כזה עם כל הקושי . זו זכות וזה גם מוערך..

אי אפשר ממש לאבחן אוטיזם ברחם לפי מה שאני יודע אלא אם אחד מההורים אוטיסט ואז יש סיכוי מוגבר וזה לא מובטח.
ובאיסלנד אני חושב מפילים עוברים עם תסמונת דאון וכל המערב מבקרים אותם על כך.

להפך , להפיל אותו זה מעשה אצילי .
ילד אוטיסט זה ילד שגם החיים שלו קשים והחיים שלו מקשים על ההורים שלו והוא יהיה תלוי בהם לתמיד .
וגם אם הוא יהיה בתפקוד גבוה הוא יסבול מבדידות כל החיים שלו ויגור עם ההורים כל החיים
אני אוטיסטית בתפקוד גבוה וכל יום אני חושבת שחבל שבתקופה שנולדתי לא הייתה בדיקה שהייתה יכולה למנוע את הלידה שלי

אי אפשר לדעת בבטחה לפני הלידה ועד גיל שנה קשה לאבחן את רוצה שיתחילו להפיל ילדים לפי ניחוש על "אולי יהיה אוטיזם"?
במקום לשנוא את עצמך תעבדי על לשפר את עצמך ולפתור את הבעיות שלך

שואל השאלה:
מה זאת אומרת לשנוא את עצמך? אני בת פאקינג 18 אין לי ילדים עניין אותי לדעת מה חושבים על זה בעקבות כמה כתבות מדהימות על אנשים שבחרו לאמץ אספרגרים ודאונים ורציתי לדעת כמה אנשים תומכים בזה

אבל אני כן אוטיסט ולמרות שזה קשה והיו לי תקופות לא טובות בחיים אני לא מדבר על כך שהייתי רוצה שתהיה דרך לגלות את זה לפני שנולדתי כדי שיוכלו להפיל אותי, מי שמדבר כך צריך עזרה כי הם לא במקום טוב מבחינה נפשית ושכדאי לה לבקש עזרה בהתמודדות עם הבעיות שמובילות לכך.
לבקש עזרה זה לא רע במיוחד במצב שבו היא נמצאת כרגע או לפחות כך נראה.

דחיין,
אם אתה אכן אוטיסט, אני לוקחת את דבריי בחזרה.
אני מתנצלת אם דבריי פגעו במישהו. אך לדעתי, אם אני יודעת בודאות שלילד שאביא לעולם יהיה קושי מאוד גדול שילווה אותו לאורך כל חייו, נוסף לקשיים ה"רגילים" של החיים, לא ארצה לעשות לו את זה.

דחיין,
מאיפה לך החוצפה לבקר את הבחורה האוטיסטית? כמי שאינו אוטיסט, אין לך שמץ של מושג עם מה היא נאלצת להתמודד יום יום, שעה שעה. ואין לך שום זכות לבקר אותה.

מסכימה. אם אין דרך לדעת בודאות מספיק גדולה, לא מבצעים הפלה.
כיום, ככל הידוע לי, אין דרך לדעת האם הילד יהיה אוטיסט. הדיון הזה הוא תיאורטי לחלוטין, אך בעיניי הוא בכל זאת מעניין.

אני לא מדבר אליך s-comet, הגבתי פעמיים והתשובה השנייה בצורה די ברורה היא תגובה לאנונימית שאומרת שזה טוב וצריך להפיל אוטיסטים בגלל שהיא סובלת והייתה רוצה שיפילו אותה, במקום לנסות להשתפר ולהתמודד עם החיים היא כועסת ושונאת את עצמה(מתבטא בכך שהיא אומרת שהייתה רוצה שיפילו אותה כשהייתה ברחם).
אי אפשר לדעת ממש שילד ברחם הוא אוטיסט מכיוון שזה לא משהו שאפשר לראות בגנים במיוחד אם ההורים והמשפחה לא כוללים כאלו בכלל.
אין בעיה עם כך שאנשים יאמצו אוטיסטים.

אם אני יודעת בודאות שהילד שאני נושאת ברחמי יהיה אוטיסט - אפיל אותו. זה לא הוגן כלפיו להביא אותו לעולם. גם כך קשה לחיות כאן, לילד אוטיסט יהיה קשה הרבה יותר.

זה לגיטימי לרצות שיהיו לילד חיים עם כמה שפחות קשיים אבל אי אפשר לדעת לגמרי בזמן ההיריון(כל עוד אחד ההורים או שניהם אינם על הספקטרום) נכון לכרגע ואפשר לדעת פחות או יותר לחלוטין רק לאחר ההיריון וזה המצב כרגע כי לפי מה שאני הבנתי ממחקר אפשר רק להגיד אם יש סיכון מוגבר לכך בגלל שיש מרכיב גנטי וסביבתי אבל אני לא בטוח אם מחפשים את הגנים האלו בבדיקות לפני הריון או על העובר.. וגם אם כן עבורי זה סיטואציה שונה להפיל כשבטוח שיהיה לילד פגם כלשהו לעומת להפיל בגלל שיש סיכוי מוגבר כמובן שזכות האשה בהריון להחליט מה לעשות עם העובר אבל זה כבר נושא משמעותית יותר בעייתי כי זה לא פגם מול הפלה אלא "הימור" מול הפלה כשבנוסף לכך סטטיסטית האחוזים של ילד רגיל הם בערך 1 ל100 בכל מקרה ולכן זה לא שאם מפילים ילד עם סיכוי מוגבר הבא בטוח לא יהיה כזה כלומר ה"הימור" עדיין קיים.