תרשמו לי סיפורים חמודים

הוא נתן לי כאפה

לא הקראש אבל זה סיפור חמוד.
הייתי בחוץ לארץ עם המשפחה וכשבאתי לעבור במעבר חצייה הרמזור כבר התחלף לאדום אז נעצרתי.
בן אחד שכן הספיק לעבור הסתכל אחורה וקלט אותי והמשיך להסתכל אחורה, אחותי אמרה משהו שלא היה קשור אליו בשום צורה וצחקתי וההוא היה בטוח שחייכתי אליו, הוא חייך אליי והתחיל ללכת אחורה כדי להסתכל עליי עד שהוא נעלם, בהחלט עשה לי את היום.

כל הקטעים שעשינו שטויות היה ממש זיכרון טוב :)
הוא אהב לחסום לי את הדרך והייתי צריכה להזיז אותו כדי לעבור ומהצד זה נראה כאילו התחבקנו xd

הייתי במטבח ובישלתי משהו והרגשתי שהקראש שלי פה ממש הרגשתי את זה והסתכלתי דרך החלון וראיתי מכונית חדשה נכנסת לרחוב ולא ראיתי מי נוהג אבל הרגשתי שזה הוא. פתאום מתקשרים אלי. עניתי זה היה הוא. *הלב שלי דפק כמו לא יודעת מה* ומיד אמרתי "תגיד ***אתה ברחוב שלי?" והוא כזה ענה לי "כן. בדיוק קניתי מכונית רוצה לראות מקרוב?" אמרתי"כןן" וירדתי במדרגות במהירות הכי גבוהה שירדתי אותם בחיים נראלי שאם היה קיים מכונה שהולכת בזמן היא הייתה יותר לאט ממה שרצתי.
התיישבתי לידו והחמאתי לו על המכונית אבל זה פאקינג לא עיניין אותי והוא התחיל לספר לי על המנוע ועוד ולא הקשבתי לו. לא יכולתי להוריד את העיניים שלי מהעיניים שלו. אעע..

סוף רע.

לא לקחתי אומץ לאמר לו שאני מאוהבת בו הוא התחתן. הייתי השושבנית במקום הכלה :/

.