אני מרגישה כאילו אני נחנקת

רווחה/פסיכולוג

שואל השאלה:
בבקשה בלי לפנות לרווחה כבר הייתי שם לא הסתדר אני אוהבת את המקום שלי עם אמא שלי ולא מעוניינת שיקחו אותי שוב

את חד משמעית צודקת שעברת יותר מידי לילדה בגילך
אבל מה אני אגיד לך החיים ממשיכים גם אם ניראה לך שמצב כל כך חרא אז תאמיני לי את
תצאי ממנו.תנסי במצב הזה לחשוב רק דברים חיוביים!!! את לא מבינה כמה זה גורם למוח לחשוב בצורה אחרת,תנסי להסתכל על מה שיש לך
בחייאת תעשי רשימה ותראי שהדברים החיוביים עוקפים בשנייה את השלילים

משתתף בצערך, גרמת לי לבכות, אני בהחלט מבין את הסיטואציה למרות שהמשפחה שלי לא מפורקת, לדעתי את צריכה ללכת לרווחה אבל לא יודע אם זה מה שהייתי עושה במקומך

היי אנונימית יקרה,

נראה שמגיל צעיר מאוד עברת חוויות מסעירות שמטלטלות את נפשך..
לא יכול לדמיין כמה זה ודאי מבהיל לגדול בתוך בין אלים..כמה בטחון ואומץ נדרש כדי להרים ראש ולהמשיך קדימה..

שומע בין מילותייך זעם ואשמה שנכבשו במשך שנים, וכיום הרגשות מציפים אותך ומתחילים לבעבע בתוכך..
ייתכן שהבכי והחנק מהווים דרך לתחושות ולזכרונות לצאת החוצה מתוכך.
מתאר לעצמי איך כאב כזה יכול לייסר ולהתיש נפש של ילדה קטנה..

נדמה שעל אף המועקה ותסכול - הצלחת לגייס כוחות כדי לשתף מעט בסיפורך..
אולי במקום הזה יש בך עוד קול שבוחר לזעוק לחמלה וקבלה עצמית, וזה בהחלט ראוי ומגיע לך.

רוצה להזמין אותך לא להשאר לבד עם במצב הזה.
בואי אלינו לצ'ט האנונימי באתר סה"ר.
מאמין שיעזור לך לפרוק את כל התחושות שבליבך במשך שעה שלמה..
אולי יחד תמצאי דרכים להקל על מכאובייך, ואפילו להמתיק מעט את ההתמודדות.
אנו כאן עבורך כל ערב (פרט ליום ו), בין השעות 21:00 לחצות.

בואי עוד הערב, מחכים לך..
שלך,
מתנדב סה"ר