6 תשובות
חח וואלה לא חשבתי על זה אף פעם
נפש ונשמה הן מלים נרדפות בעיקרן; המשמעות הבסיסית של שתיהן היא 'המכלול הלא-גופני (הלא-חומרי, בניסוח אחר) של אדם - מחשבותיו, רגשותיו, זכרונותיו, דעותיו, חלומותיו, שאיפותיו וכיוצא באלה'. עם זאת, מלים אלה נבדלות במשמעות הלוואי שלהן - המילה 'נפש' הינה מילה חילונית וחופשית יותר, אשר נחשבת ניטרלית. המילה 'נשמה', לעומתה, היא מילה דתית יותר ורוחנית יותר במובן המסורתי של 'רוחניות', אפילו מילה שמרנית. לכן, מדענים והוגים (שאינם אנשי דת), כמו גם רוב-רובם של החילוניים, ישתמשו במילה 'נפש', בעוד רוב-רובם של המסורתיים, הדתיים והחרדיים (שאינם אנשי מדע) ישתמשו במילה 'נשמה'. לצערי, אינני מצוי ביהדות די הצורך כדי לדבר על 'נשמה' בעיני ההגות היהודית ובעיני הדת היהודית, הוא הדין גם בדתות אחרות. בכך יהא עליך להיוועץ באדם אחר.
לנפש יש משמעות אקדמית בתור מכלול התהליכים וה'רכיבים' המנטלים של האדם, בעצם היא תרגום של המילה mind או פסיכה (והמילה היוונית פסיכה בעלת משמעות די דומה לנפש על רובד משמעותיה).
בהקשרים אחרים היא משמשת המילה נרדפת לנשמה אלא שלעיתים משתמשים בכדי לתאר את ה'חיות' של הגוף, 'כח החיים', ואילו הנשמה היא העצמי הרוחני שכביכול חי בתוך הגוף החומרי.
לפי הקבלה, יהודי מורכב מחמישה חלקים:
מהנמוך לגבוה - נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה.
את החלקים היותר גבוהים של עצמנו נדיר שאנחנו פוגשים בחיים.
נפש היא הצד של עצם החיים שלנו והרגשות. נפש יש גם לבעלי חיים. נשמה היא צד גבוה יותר כאמור.
לעונה האחרון - מתוך סקרנות הדעת, לא מתוך פקפוק - התוכל להפנותני למקור איכותי לדבריך?
כך למדתי לפני יותר מ-20 שנה. איני זוכר מקור, אולי ספר של הרב רחלין.