תשובה אחת
היי, נשמע קשה שזה ככה ושמרגיש שהכל יוצא משליטה ולוקחים בשבילך אחריות על החיים *שלך*... הלוואי שהיית יכולה להכתיב בעצמך את שלבי ההתמודדות עם הסיטואציה אבל נשמע שאין לך ולא היו לך הכלים לזה ולכן פנית לעזרה.
בתוך כל זה חשוב לזכור שבסופו של דבר- העובדת הסוציאלית רוצה בטובתך. מה שהיא תחליט לעשות זה מה שהיא חושבת שיהיה נכון לך ומה שישמור עלייך הכי טוב.
אין סיבה להתנגד לה או לנסות לשקר לה או לעורר רחמים.
לדעתי כדאי לך לנסות לנסח לעצמך בראש, אולי אפילו בכתב את כל מה שאת רוצה להגיד לה. מה את חווה עכשיו? איזה תחושות ואיזה סיטואציות? מה את מפחדת שיקרה אם ימשיך המצב הנוכחי ומה את רוצה שימשך במצב הנוכחי. מה את מפחדת שיקרה כשתוצאה מהשיחה ולמה זה מפחיד אותך? איזה קשיים עלולים להיות לך בגלל זה? מה דווקא כן יכול להיות טוב בזה?
אם יהיה לך סדר בראש ותבואי בראש פתוח ובכנות ובבגרות, תוכלו לנהל על זה שיחה עניינית ולהחליט ביחד באמת מה הכי נכון בשבילך. אם תתנגדי ותצעקי או תשקרי ותבכי בלי להסביר את עצמך באופן ענייני היא תוכל להשתמש רק בנקודת המבט שלה ואני לא חושבת שזה יוכל לספק אותך.
תהיי כנה, זה לא נשמע שחסר לך מה להגיד.
ולגבי אמא שלך- אם מה שסיפרת נכון היא תצטרך לשאת בתוצאות ולהתמודד עם ההשלכות למעשים שלה. היא אדם בוגר והיא תהיה מסוגלת לעשות את זה. חשוב שתזכרי שמה שלא יהיה זו לא אשמתך, מה שאת מרגישה זה מה שאת מרגישה והמעשים של אמא שלך הם המעשים שלה ושום דבר מזה לא נעשה בגללך וגם אם זה הופץ זה לא כי עשית משהו רע. זה חשוב לשתף בקשיים שאנחנו חווים ובדברים שנראים לנו לא בסדר כדי שנוכל להתמודד איתם.
בהצלחה:) תעדכני פה בשאלה איך היה..
בתוך כל זה חשוב לזכור שבסופו של דבר- העובדת הסוציאלית רוצה בטובתך. מה שהיא תחליט לעשות זה מה שהיא חושבת שיהיה נכון לך ומה שישמור עלייך הכי טוב.
אין סיבה להתנגד לה או לנסות לשקר לה או לעורר רחמים.
לדעתי כדאי לך לנסות לנסח לעצמך בראש, אולי אפילו בכתב את כל מה שאת רוצה להגיד לה. מה את חווה עכשיו? איזה תחושות ואיזה סיטואציות? מה את מפחדת שיקרה אם ימשיך המצב הנוכחי ומה את רוצה שימשך במצב הנוכחי. מה את מפחדת שיקרה כשתוצאה מהשיחה ולמה זה מפחיד אותך? איזה קשיים עלולים להיות לך בגלל זה? מה דווקא כן יכול להיות טוב בזה?
אם יהיה לך סדר בראש ותבואי בראש פתוח ובכנות ובבגרות, תוכלו לנהל על זה שיחה עניינית ולהחליט ביחד באמת מה הכי נכון בשבילך. אם תתנגדי ותצעקי או תשקרי ותבכי בלי להסביר את עצמך באופן ענייני היא תוכל להשתמש רק בנקודת המבט שלה ואני לא חושבת שזה יוכל לספק אותך.
תהיי כנה, זה לא נשמע שחסר לך מה להגיד.
ולגבי אמא שלך- אם מה שסיפרת נכון היא תצטרך לשאת בתוצאות ולהתמודד עם ההשלכות למעשים שלה. היא אדם בוגר והיא תהיה מסוגלת לעשות את זה. חשוב שתזכרי שמה שלא יהיה זו לא אשמתך, מה שאת מרגישה זה מה שאת מרגישה והמעשים של אמא שלך הם המעשים שלה ושום דבר מזה לא נעשה בגללך וגם אם זה הופץ זה לא כי עשית משהו רע. זה חשוב לשתף בקשיים שאנחנו חווים ובדברים שנראים לנו לא בסדר כדי שנוכל להתמודד איתם.
בהצלחה:) תעדכני פה בשאלה איך היה..
אנונימית
באותו הנושא: