יש פה כותבים שלא משתמשים בשאלוני דמויות וממציאים דמויות תוך כדי הכתיבה?

לא זה בכלל לא רע

לא רע בכלל

שואל השאלה:
אז למה בשום מקום לא כתוב שזה משהו שאפשר לעשות? תמיד מציגים רק צד אחד.

זה פשוט יותר נוח לדעת על מי את כותבת.
את יודעת את השם שלה, את האופי שלה, תכונות חזקות, תכונות חלשות, מטרה, ייעוד, מראה.
את יכולה לכתוב כרצונך. איך שזורם לך, להמציא דמויות לסיפור ולשנות אותן במהלך הסיפור על פי איך שתרגישי לנכון. הדמויות פוגשות דמויות מסוימות שמשנות אותן, פוגשות דמויות עם אופי מסוים אז מן הסתם תשימי לדמות הזו אופי שונה.

אה את מדברת על כן לעשות את זה

האמת, שאני כותב ישר את הסיפור. חושב עת השמות באותו רגע, השם הראשון שעולה לי לראש זה שם הדמות. בלי לחשוב יותר מידי.
אני לא אומר, אוקיי היא תהיה דומיננטית יותר, היא פחות. כל פי האירועים שמתרחשים בסיפור כך אני בונה אותן.

אז זהו שאני לא רושמת דפים מלאים, בדרך כלל זה פתקים מקסימום דפים של a5
וזה לא שאלות זה פשוט מה שזורם לתוך הראש כשאני מעמידה את עצמי בתור הדמות
אני מתחילה מפרטים יבשים איך הדמות נראית
ואז אני כאילו מתחילה מבראשית החיים שלה
לאיזו משפחה היא נולדה- חד הורית? אבא מתעלל? אמא מניפולטיבית? אחים? איזה ערכים זה השריש בה ובכללי איזה טיפוס הם ההורים שלה, כי בסופו של דבר אישיות גם מושפעת מגנים
ככה לאט לאט
צבע אהוב נראה לי לא כתבתי על שום דמות בחיים חח

שואל השאלה:
אני יודעת, אבל זה לא משהו שהוא באמת מגיע מתוך הדמות. אני יכולה לומר שלדמות יש תכונות מסוימות, מטרה, ייעוד, מראה ומשהו מהעבר שהשפיע עלייה.
אבל כל השאלות כמו: מה הייתה התקופה הכי טובה בחיים שלך? מה המאכל האהוב עלייך? אני לא יודעת לענות.
גם ההורים, אני לא יכולה לחשוב עליהם. אני חייבת ממש להתאמץ כדי שהם לא יהיו ההורים שלי.

את ממש לא חייבת.
המאכל האהוב והצבע מועיל איכשהו לעלילה?

מעולם לא השתמשתי בשאלון דמויות, או שהן התפתחו לי בראש מההתחלה, או שלאורך הסיפור
כתיבה לכל אחד זה אינדבואלי , לא חושבת שיש דרך אחת נכונה לעשות את זה
כל אחד ואיך שמתאים לו.

שואל השאלה:
לא מועיל. לדעתי מאכל שנוא יותר מועיל.
צבע אהוב גם לא מועיל.

זה מה שמועיל לדעתי:
אירוע משמעותי שקרה מהעבר ומשפיע על הדמות.
תכונות
מטרה
יעד
פחדים
מערכות יחסים
דברים שנואים

נו אז תכניסי רק את הדברים המועילים.
הלא חיוניים לא מעניינים אף אחד. לא הכול צריך להאכיל בכפית את הקוראים. לא באמת צריך ממש לפתח בן אדם עכשיו. הכי חשוב שיבינו מי זה, מה עבר בחיים, ולאן דרכיו מובילות.

שואל השאלה:
90% ממה שאני כותבת על הדמויות אני לא באמת זוכרת.

^90% זה הרבה. אני פשוט ממליץ לך לנסות לכתוב מבלי כל הרשימות האלה ופשוט לשים לב שאת מכניסה מה שצריך.

שואל השאלה:
אם הייתי יכולה הייתי באמת ישר כותבת את הסיפור. כי מילאתי דפים שלמים, ושום דבר לא בא לידי ביטוי בסיפור.
זה גם לא בא לי טבעי, כל השאלות. אני תמיד מרגישה שאני חושבת על דברים בכוח והם לא אמינים. כמו שאני אשאל מישהו מה הצבע האהוב עליו ואני אענה במקומו.

^כי אנשים רגילים לזה. יש הרבה דברים שלא מראים בהם צדדים מסוימים אז אנשים מתייחסים לצדדים שרואים. אין לזה חוקים. תכתבי איך שמרגיש לך נכון.

אני לא עושה שאלוני דמות
אבל כל פעם שאני מחליטה להכניס דמות חדשה אני כותבת לי על פתק פרטים על האישיות והעבר, ומדגישה פרטי מפתח שהם חשובים

לדעתי זה מיותר כל הקטע של להכיר את הדמות אני חושב שגם אם תכירי את כל החיים שלה היא עדיין תוכל להפתיע אותך וככה גם בחיים האמיתיים את יכולה להכיר מישהו כל החיים ואז יום הוא יעשה משהו שבחיים לא ציפית שהוא יעשה